הבלדה הזו עצובה, ואם נדייק – יוצאת מפיה של אישה דאוגה ששרה לבנה. יהודית תמיר הזכירה לי תמיד זמרות יווניות קלאסיות, ששרות את תוגת החיים. קולה של יהודית תמיר זכור משיריה האלמותיים בשנות התשעים כמו "רומיאו" שהלחין פוליקר וכתבה צרויה להב, גם שירים כמו תפילת האימהות", "אנחת האדמה". עם אהוד בנאי שהלחין את השיר החדש, היא שרה בדואט את "החיזיון פרנצ'סקו גויא".
ב"נגן" יהודית שרה את מהות החיים מתוך חרדה גדולה לילד שקולו הבוכה נשמע כפלא – "אושר רך ושליו", ומצד אחר – מתוך הקסם הזה נולדה החרדה – "ואין לי פחד אחר/ מאשר לאבד אותך". איזה הורה אינו חש בתחושה הזו הרובצת תמיד על מפתן הדלת במדינה רווית אסונות ומוות כמו ישראל, ומצד שני זהו הרצון העז לחיות, לפרוח, לחוש אושר, לתת לטוב ביותר להאפיל על החרדה, ומבחינת תמיר בשיר הזה – לחוות מוסיקה שהיא מבחינתה אושר, ולהעביר אותה לילד.
המנגינה הנוגה מזכירה בלדות פולק מהסוג שהזמן אינו מהווה מחסום בפניהן. השירה מכילה את עומק התחושה האמביוולנטית. הליווי נפלא בגיטרות מבליט את קווי המתאר הפשוטים של תמיר. שיר מהסוג שלא שומעים בימינו, אבל ימינו בארץ הם לא אותם ימים שלפני ה-7 באוקטובר 2023.
*** יהודית תמיר: "השיר הולחן לפני יותר משני עשורים, כשבני נולד. לאחר שחווינו אבדן קשה כשאחיו של בן זוגי נהרג באסון התאומים. התמהיל הזה של עצב ושמחה בו זמנית הוא בעצם הקיום האנושי, חיי וחיינו כאן. על השמחה והאושר ששזורים בהורות, בהגעת חיים חדשים לעולם, על יופיו של העולם, ועל פלא הבריאה אל מול הכאב והייסורים שהחיים מביאים איתם. על האושר שאתה חווה כשנולד לך ילד ועל הדאגה והנתינה האימהית האין סופית שמלווה אותנו כל החיים. על הצורך והשאיפה שהחיים החדשים והתקווה שהם מביאים איתם יגברו על כאב האבדן"
יהודית תמיר נגן
כשבאת חשבתי לאיזה עולם/ ילדתי אותך יקירי
שיש בו יופי גדול ומושלם / כל כך הרבה ייסורים
יצאת ממני ילד/ צירים ארוכים של כאב/ קולך הבוכה כמו פלא/ ואושר רך ושליו
ואת הכינור שלי נתתי לך/ נגן, נגן ילדי את השיר שלך/ נגן נגן הקסם ישנו ואיננו
נגן נגן כל הנחלים נובעים ממנו
והכרתי בך חיים/ מצאתי סיבה וטעם/ ונשבעתי להיות ראויה/ להיות ראויה הפעם
גבוהים ורחוקים הם השמים/ ואני אחוזה בך/ ואין לי פחד אחר/ מאשר לאבד אותך
נגן נגן נגן נגן/ הקסם ישנו ואיננו/ נגן נגן נגן נגן/ כל הנחלים זורמים ממנו
ואת הכינור שלי נתתי לך/ נגן נגן ילדי את השיר שלך
נגן נגן נגן נגן/ הקסם יש ו ואיננו/ נגן נגן נגן נגן/ כל הנחלים זורמים ממנו
תגובה אחת
שיר יפהפה, מושר על ידי זמרת מושלמת.
יהודית תמיר שרה באופן כל כך מדוייק מוקפד, והקול שלה סודק את הלב.
תודה על כל היופי הזה.