זרם מחשבות על עמרי שאיננו. פשטות הפניה אליו, הבלתי אמצעית. כאילו המשך שיחה בין חברים. המוסיקה מתווכת רגשית את האין. זיכרון הנופלים נישא על צלילים. המנגינות לפעמים מחלחלות כמו הצער. יהלי סובול בחר לפשט את הסיטואציה. לספר מעט מהסיפור של עמרי. ארגז הבירה, הפועל שלא ניצחה, ויש אפילו הסבר מדוע, כאילו ממשיכים בשיחת שיגרה.
מצד שני – החור הענק אחרי לכתו, גם צוואתו- רצונו להמשיך להיות שמח. איך אפשר? מצד שני איך אפשר לשבור לו את המילה? ואולי נחמה קטנה. "עומרי שומע/ אתה איתנו כאן לנצח וזאת בכלל לא שאלה/ זאת בכלל לא שאלה".
התאהבתי בפשטותו של השיר – גם במנגינה, בהרמוניה, בטון השירה הישיר הטבעי, המאופק, הלא מצועצע, בצליל הגיטרות, כאילו המוסיקה מתווכת את הפניה הבלתי אמצעית של הדובר המודע למושא השיר, שכביכול ממשיך לתקשר, כאילו הוא שומע.
*** לזכרו של סגן עומרי שוורץ ז"ל שנפל במלחמת חרבות ברזל בעזה
**** יהלי סובול: מעולם לא כתבתי שיר ׳בהזמנה׳. זה תמיד נראה לי כמו דבר משונה לעשות, באופן עמום אפילו לא נכון אידאולוגית ואמנותית. שיר, כך תמיד האמנתי, צריך לקפוץ עליך מהשום מקום המסתורי שממנו מגיעים שירים. אבל עם הזמן הבנתי שטוב לכותב מדי פעם לבדוק וגם לערער על הנחות היסוד שלו בנוגע לכתיבה. כשהגיעה הפגישה עם משפחת שוורץ, ואיתה הרעיון לכתוב שיר על עומרי שלהם שנפל בקרב בעזה, אמרתי כן לרעיון, למרות שבאמת לא היה לי מושג איך כותבים ככה שיר. קראתי חומרים שהמשפחה שלחה לי על עומרי ושל עומרי. קראתי ובכיתי. ועדיין לא היה לי מושג איך לכתוב את השיר. אבל אז גיליתי שגם שיר ׳מוזמן׳ יכול לקפוץ עליך מהשום מקום המסתורי שממנו מגיעים שירים, כנראה היה צריך רק לחכות. הוא קפץ עלי בוקר אחד, מוקדם מאד. פתחתי את העיניים ובאותו רגע היה לי את כל הבית הראשון מוכן שם, כאילו הטקסט חיכה שאני אתעורר. אחרי עוד כמה דקות היה את כל השיר. לזכר עומרי שוורץ, באהבה.
יהלי סובול עומרי שומע? בימוי ועריכה – שחר אבן צור צילום – גלעד קלוגר
עומרי שומע/ השארת חור בגודל של ירח
וכל מה שנכנס נבלע/ כל מה שנכנס נבלע
ארגז של בירה/ והטנדר עם הקבינה
כל מה שנכנס נבלע/ כל מה שנכנס נבלע
והפועל לא ניצחה משחק מאז שהלכת
אבל זה אולי בכלל בגלל ההנהלה
והשדות שכל כך אהבת/ נעים ברוח הקלה
עומרי שומע/ אתה ציווית להיות שמח
אבל שבעה זו מסיבה גרועה/ שבעה זו מסיבה גרועה
עומרי שומע/ בסולם של מאחד עד מאה
זאת לא צוואה קלה/ זאת לא צוואה קלה
אבל בטלפון היה כתוב/ קדימה הלאה
אז אנחנו לא נשבור לך את המילה
כי השדות שכל כך אהבת/ עוד נעים ברוח הקלה
עומרי שומע/ אתה איתנו כאן לנצח
וזאת בכלל לא שאלה/ זאת בכלל לא שאלה.
