השבוע כתבתי על "יעלה ויבוא" חלק ב'  בפרויקט המחווה המוקדש לשיריו של יורם טהרלב. כששירים חיים לא חושבים על מוות. פתאום נחתה הידיעה. הופעלו הארכיונים. בן 84. הכרתי אותו בעיקר מפגישות בסביבת בית העיתונאים בת"א. הזקן הלבן העבות והסנדלים. שולחן מול שולחן לוגמים קפה. מדברים על מוסיקה. עכשיו אני מטפס למדף האוספים כדי להוריד את "אין כבר דרך חזרה",  אוסף של 4 דיסקים שיצא בזמנו (2008) ב"הד ארצי".

יורם טהרלב היה נציג מובהק של מה שנקרא "זמר ישראלי", הוא כמעט לא נגע במלחיני השמונים, בטח לא התשעים והלאה. זה לא אומר שהוא התנזר לחלוטין מז'אנרי הפופ-רוק ("את יכולה" – החלונות הגבוהים), והריתם נ' בלוז הקצבי ("חשמל בכפות ידיך" ששרה רותי נבון) אבל בגדול, כשאני מתבונן ברשימת השירים שלו, נראה, שעיקר התרומה של טהרלב היתה בשירים שנבעו מהארץ בה גדל מאז ימי הקיבוץ ובה הילך.
בן שירי הנצח מהשישים-שבעים:"אתה לי ארץ" (נורית הירש ביצוע: ירדנה ארזי), "הבלדה על משה יואל סלומון" (שלום חנוך ביצוע: אריק איינשטיין), "ציפורים נודדות" (אפי נצר ביצוע: הפרברים) "בפרדס ליד השוקת" (נורית הירש. ביצוע: יהורם גאון), "שהשמש תעבור עלי" (חנן יובל. ביצוע: ירדנה ארזי), "בשביל אל הבריכות" (אלונה טוראל. ביצוע – חוה אלברשטין). אלה דוגמאות אחדות שכבר משובצות ברפרטואר  ריקודי העם. המקומיים.
לא סתם אני מכנה אותם "שירי ארץ ישראל" – כי יורם טהרלב, יליד קיבוץ יגור, התרפק בשיריו על נופי הארץ המתמזגים עם עונות השנה ועם אווירת הכפר הישראלי. אצל טהרלב זה לא רק הצפצפות, הברושים, הכרמים הנרקיסים והחסידות – אלא הקשר לאדמה, לפריחות, לעונות השנה, כל עונה עם התחושות שהיא מעוררת. החיבורים האולטימטיביים התרחשו עם מלחינים כנורית הירש, סשה ארגוב ועד מוני אמריליו, חנן יובל ונחום היימן.
דן אלמגור כתב על טהרלב: "אילו נתן לנו רק את שני ספרי השירה החכמים, המצחיקים וקצת עצובים – "משק יגור טיוטא" ו"הנשיקה הראשונה" – דיינו. אילו נתן לנו רק את הפזמונים "בשביל אל הבריכות", "אתה לי ארץ", "על כפיו יביא, "צל ומי ברר", "אהבת ציון" – דיינו. אילו נתן לנו רק אלפי מופעים שבהם הופיע בכל רחבי הארץ בשמחו לב אנשים – דיינו. אילו שמע בקולו של המורה לזמרה בקיבוץ יגור, יהודה שרת, שהתחנן בפניו שלא ישיר, הוא פשוט לא היה היורם שאנחנו אוהבים. על אחת כמה וכמה טובה גדולה ומכופלת, על שנתן לנו מאות פזמונים וקרוב למאה ספרים ועל שהוציא את "מדריך לכתיבת שירים ומקאמות מחורזות", שבזכותו הצלחנו גם אנחנו לכתוב את שירת התודה הזו".
נחזור לחלק מהפזמונים. קשת מרהיבה של סגנונות, מנגינות, זמרים, זמרות להקות. יורם טהרלב איננו. השירים ימשיכו אותו.

"יעלה ובוא" פרויקט המחווה ליורם טהרלב חלק א'

"יעלה ויבוא" פרויקט המחווה ליהורם טהרלב חלק ב'