שיר קצר יכול להכיל משהו מסיפור חיים. לאה שבת מנסה לגעת בתמצית. הילדה שעוד חיה בה, המודעות לזמן ולגיל. התקווה (למה?) שלא אבדה. שבת מהרהרת, נמצאת ליד, הקשיים, החומות, השדים, הלב שדופק.
מול הניסיון המרופרף לגלות את עצמה, היא עדין רודפת אחרי משהו שיביא לה אושר, או בלשון קלישאת השיר "חלומות וורודים" שהם? פתרונים ללאה.
גם אם הטקסט אינו פסגת הפואטיקה, המנגינה והקצב ממחישים תחושה של חיים, טון השירה משכנע שהיא יודעת על מה היא שרה. יש במוסיקה הזו תוגת אמת מהולה במשאת נפש גדולה. אם לאה שבת אינה מוותרת על משהו – זה על הבעת תחושת האמת שלה. היא חזקה יותר מ"חלומות ורודים". העיבוד פונקציונאלי, משאיר אותה בקווי המתאר שלה, ותוספת סולו חשמלית היא קישוט משדרג.

לאה שבת לא מוותרת על חלומות ורודים בימוי צילום ועריכת קליפ – אוהד אלימלך

את הדרך אני הולכת יש סיפור מאחורי/ יש ילדה שמחכה לי כל חיי
יש חוטים קרועים בפנים בדרך אל עצמי
אני הולכת יחפה/ אזיקים של גיל וזמן שנספיק לשנות
כמה מים עוד צריך כדי לשבור את החומות
סיכויים של גיל וזמן והתקווה שלא אבדה
והנר ממשיך לדלוק

אז אני ממשיכה ורגלי כואבות, קוצים/ לא מוותרת על חלומות ורודים
לא מוותרת/ על חלומות ורודים
עובר היום עובר הזמן עובר לי ככה/ לפעמים אני ים לפעמים אני נחה
לפעמים זה כלום לפעמים זה רק/ ועוד מעט נדע או לא נדע/ נשאל ולא נשאל…
אם צריך, אז אני חייבת לשחרר את השדים/ לא להסתכל אחורה רק קדימה לפנים
כל השנים, ללא מילים/ בלילות אני בורחת מהדופק שבפנים

אז אני ממשיכה…….

לאה שבת פייסבוק