פיט טאונסנד,Pete Townshend, הגיטריסט,הזמר והתמלילן מלהקת "המי" The Who כתב את השיר במאי 1965 (אז בן 22) ברכבת שלקחה אותו מלונדון לסאות'המפטון להתארח בתוכנית טלוויזיה. הוא לא התכוון לכתוב שיר שיהפוך להמנון מרד הצעירים, וישמש את ה – Mobs, צעירים בריטיים – מורדים אופנתיים של אותה תקופה, אבל מרגע שהשיר יצא באוקטובר אותה שנה, הוא הפך אחד משירי הרוק המייצגים של פער הדורות – כתב אשמה של הדור הצעיר נגד ההורים שירד על כל מה שילדיו ייצגו – בסגנון חיים, רעיונות, אקטיביזם, טעמים מוסיקליים ועוד.
השיר שיקף פחדים של בחור צעיר להתבגר. I hope I die before I get old. בראיון שנתן טאונסנד ב-1987, הוא הסביר כי השיר היה ביטוי אמיתי לפחדיו כאיש צעיר הרגיש מאוד אבוד וכלל לא בטוח בהצלחה. השיר הקדים זמנו, הצלילים נתנו לשיר אופי של Punk – כעשר שנים לפני שהז'אנר הזה פרץ. מתקפת רוק מהפתיחה. זה ניכר בכל נגן שהשתף – ג'ון אנטוויסטל בבס דומיננטי (John Entwistle) טאונסנד עצמו בפידבקים בגיטרה, רוג'ר דלטרי, הזמר בעל קול הלא-זמר, עוצמות התיפוף קיית' מון המנוח (Keith Moon) בתופים.
The Who – My Generation
The Who – My Generation live 1967
People try to put us d-down (Talkin' ’bout my generation)
Just because we get around (Talkin' ’bout my generation)
Things they do look awful c-c-cold (Talkin' ’bout my generation)
I hope I die before I get old (Talkin' ’bout my generation)
This is my generation
This is my generation, baby
