מיי פוליש הרט, הופעה חיה במונטריי

קית' ג'ארט, גרי פיקוק, ג'ק דג'ונט

ECM, אם.סי.איי
4/5

 

Keith Jarrett – (piano), Gary Peacock – (double-bass), Jack DeJohnette – (drums)

 

 

 

שלישית הסטנדרט'ס הנצחית מנצחת כרגיל. מכרים ותיקים תמיד מתקבלים בברכה. האלבום ה-18 של ג'ארט-פיקוק-דג'ונט ב-ECM , ויש טוענים, נאמר בסופרלטיב לא היסטרי, שזו השלישיה הגדולה בהסטוריה של הג'אז (מה?!) אבל ביובל ה-25 לטריו, אפשר להרים כוסית. בסך, הכל, אין תלונות. הטריו הזה גרם לי רוב השנים מנחת ועד עונג.

אנחנו בפסטיבל הג'אז היקרתי והמוערך של מונטריי 2001. ג'ארט והשלישיה על סטנדר'טס. הפעם הם בחרו בין השאר שני קטעים של פאטס וולר  "איינט מיסביהייבן", "האניסאקל רוז". ג'ארט לא הרחיק עד היום לג'אז הראגטיים  הוודבילי של שנות השלושים. יש שיתאכזבו מ"הרוח הבידורית" הזו שנפלה על השלישייה. האמת: זה סוג של יציאה מהשגרה, ולא איכפת לי לקבל את זה מג'ארט הרציני.

 ישנם גם קטעים של התעלות כ "סטרייט נו צ'ייסר"של טלוניוס מונק בדיסק השני. ובדיסק הראשון – Four של מיילס דיוויס, Oleo של סוני רולינס. הנגינה – סוג של אלתור/הבעה ששייכים אך ורק רק לג'ארט.

נזכיר גם את או הדרייב הקצבי ב- The Song Is You של המרסטיין/קרן, האווירה שנוצרת ב – You Took  Advantage Of Me  של הרט/רוג'רס, הבלדה "שער נפשך שאתלה את דמעותי לייבוש" (מס. 5 דיסק שני) המנוגנת ברגישות רומנטית מורחת.

זה אלבום כפול של ג'אז מלודי, סווינגי, דינאמי, מנוגן ע"י שלושה ענקים מיומנים, וכמובן זה נגן הפסנתר הזה, שלוקח את הקונצרט לאזורים מענגי אוזן ומחלחלי לב בעיקר. שלישייה שגם בדיסק הכפול הזה אסור להגיד לה לא.

 

 

 

Keith Jarrett, Gary Peacock, Jack DeJohnette – Live At Montreux

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות