בדידות היא חוויה נפשית שכיחה ומוכרת לרובנו. משפיעה גם על היבטים רגשיים וקשורה בעלייה בהתעוררותן של חרדות, מצוקה ומחשבות אובדניות. לא ברור למה לורן פלד תיחם אותה במטפורה עונתית – – "עונת הלבד". מכל מקום השיר עצמו אינו מבהיר מה גורם ל"לבד"  לשרור בתקופה מסוימת דווקא, ולכן המטפורה נשמעת סתמית, ריקה מתוכן. השיר מתחיל כסיפור בארבע בבוקר בנחלת בנימין, ממשיך בביקור אצל ההורים בצפון, פגישה לקפה עם חבר, אבל השתלשלות העניינים זה אינה מעוגנת בסיפור מצוקת הלבד. הכותב מנסה  עצה בלמצוא נחמה כלשהי, אבל גם זה נשמע אקראי.
הטקסט הלא קוהרנטי הזה מתנגן על מנגינה וטון מדוכדכים. יש בה מהלך מלודי נוגה יפה, ופלד מצליח לספר את הנרטיב שלו בצורה בהירה בשירת רגש כנה בעיבוד שמוסיף עומק לתוגתו. הבעיה: הפער בין הטקסט החלש למנגינה המלנכולית. האקורדים המינוריים אמנם יוצרים תחושה עצובה, שאינה מקבלת חיזוק ותמיכה במילים.

לורן פלד עונת הלבד

4 בבוקר, אמצע השבוע, נחלת בנימין / חוזר ברגל הביתה ומתאבל על עוד זמן שאבד
יותר מדי לשתות ופחות מדי מגע אנושי/ חושש ששוב החלה עונת הלבד
ובסופ״ש נוסע לבקר את ההורים בצפון/ לנשום אוויר נקי וטוב לא כמו בעיר אוויר מעובד
שם את הראש על הכרית הרכה והקרה / אוזר כוחות לקראת עונת הלבד
אין מקום אליו אפשר לברוח/ גם לא לחצי השני של העולם
זה לא כמו הקיץ או החורף/ עונת הלבד תלך איתך גם לשם
פוגש חבר לקפה שלישי בפארק המסילה/ הוא שואל על שלי ומה שם בסוף כבר לא עבד
אני אומר לו אחי עזוב לדבר עכשיו על אהבה/ העצבות פורחת בעונת הלבד
אין מקום אליו אפשר לברוח/ גם לא לחצי השני של העולם
זה לא כמו הקיץ או החורף/ עונת הלבד תלך איתך גם לשם
ואם אתה עכשיו מרגיש בודד/ צא החוצה אל השמש החמה
תאכל משהו מתוק, תקרא מספר או צא לרקוד
בעונת הלבד חשוב למצוא גם נחמה/ אחרת מה יהיה מה
איך כולם פה יבשים ורק אני עומד בצד ספוג בבדידות?
לא כולם מתרטבים בעונת הלבד
אין מקום אליו אפשר לברוח/ גם לא לחצי השני של העולם
זה לא כמו הקיץ או החורף/ עונת הלבד תלך איתך גם לשם

לורן פלד פייסבוק