נו, ומה עם הפרלוד של באך? עבד עליה? מבחינתה זה מעיד על היותו "חלוד ומתוסבך". מה לבאך ולשיר אהבה של לירן דנינו? אז ככה: לא באך הוא הסיפור אלא מי שמטריפה את דעתו, ממיסה את ליבו, והוא יעשה שימוש בכל מטפורה כדי לספר כמה הוא מתחרפן עליה. הוא יגייס את השמש למענה, יהיה לה "שקט בין הרעשים". ברקע: כוכבים בשמיים רוקדים צמוד. יחי הקיטש.
אבל יד על הלב: אין דבר כל כך משכנע, קורע לב או מרעיד נשמה כמו שיר אהבה מהשורה הראשונה. הז'אנר הוא, כידוע, שוק רווי להפליא, ואנחנו בכל זאת עדיין נופלים לרגלי שירי אהבה כאלה מאז ימי החושך.
להימרח על זה? לתת לרגש לרוץ לפניך? רומנטיקנים הרד קור יחגגו. יש מצב להכניס את השיר למצעד שירי האהבה הגדולים או לפלייליסט חובה של שירי חתונה. מנגינה נוגה הורסת על זמנית שדנינו שר באיזון יפה ובעיבוד סולידי בלי לחצות למלודרמה. כן, אפשר לעמעם אורות.
לירן דנינו באך
אז ניגנתי לך פרלוד עצוב של באך/ צחקת על איך אני חלוד ומתוסבך
מבול שטף את הרחוב את שטפת את המטבח/ ואת הלב שלי עם החיוך שלך
איך נמסתי עלייך כמעט כמו נר/ ופחדת שנמאס לי ולא אשאר
אני תמיד אומר
איפה שתלכי/ אהיה השמש שלך בעולם/ בתוך עינייך אני נעלם
אני רוצה להיות שם לתמיד/ איפה שתהיי
אמצא אותך בין כל האנשים/ אהיה לך שקט בין הרעשים
תמיד תהיי האהבה שלי
אז ציירתי לך אותך על דף נייר/ את אמרת עדיף שתישאר זמר
את תמיד אמיתית כשהיין נגמר/ מדביקה לי נשיקות על הצוואר
כוכבים בחלון רקדו צמוד/ ובלילות שהלכת לי לאיבוד
אני אמרתי לך
איפה שתלכי/ אהיה השמש שלך בעולם
בתוך עינייך אני נעלם/ אני רוצה להיות שם לתמיד
איפה שתהיי/ אמצא אותך בין כל האנשים
אהיה לך שקט בין הרעשים/ תמיד תהיי האהבה שלי
