ייכנס/נכנס לפלייליסט של גלגל"צ? מישהו מוכן לנמק למה שיר כזה לא ייכנס? אם הרדיו הצבאי נועד לפנק את האוזן על הכביש הראשי, מה הבעיה? שמאיה בוסקילה היא מלודרמטית מדי? בואו נהייה כנים: אחלה זמרת. קול חבל"ז. מנגינה – ממש בסדר, עיבוד שמוביל אותה לשיאי הרגש. הטקסט? לא יגיע אל תוכנית הלימודים בחוג לכתיבה יוצרת. מצד אחד, היא פוחדת שישכח כמה אהבתה חצתה גבולות, מצד שני, מוכנה לוותר על חזרתו ("לא מבקשת שתחזור") אם טוב לו במקום שנמצא. מאיה בוסקילה ממשיכה לנוע בנתיב רגשנות יתר על נושא יחסים בינה ובינו, מכוונת לשם את המנעד שלה.
אם אני עורך מוסיקה ברדיו, יכול להיות שהייתי מתלבט עם עצמי לשדר מלודרמה מרוחה בשכבה עבה של רגש שמסתער עליך כדי לקחת אותך בשבי רגשותיה. הפתיחה היותר מופנמת היא מבוא לטיפוס במנעד עד כדי כך, שהסחף הרגשי הזה עולה על גדותיו. בוסקילה היא זמרת בעלת יכולות גבוהות, אבל היא חייבת לצאת מהקופסת הגעש המלודרמטי, לנסות קו מינימליסטי יותר, מאופק יותר. עם יכולות קוליות כמו שלה – חייבת לנסות.
אולי כבר טוב לך לבד לרוץ יחף בין הסלעים/ לא מתחייב לאף אחד לא מסתבך עוד במילים/ איני יודעת מי אשם וזה מזמן אינו חשוב/ אני רוצה שתחייך גם אם אצלי כל כך עצוב
תמיד רצית מציאות שקצת אוהבת שינויים/ אך המיטה כל כך ריקה ממך אחרי שנים
פזמון: ולפעמים באמצע יום/ קצת מפחדת שתשכח. איך שאהבתי בלי גבולות . איך שהלב שלך נפתח. ובלילות האפורים . כמעט מוצאת לי קרן אור. אבל אם טוב לך אי שם
/ לא מבקשת שתחזור
אולי חלמת על הים לצלול לבד הכי עמוק/ לא להביט אל העולם לרוץ משם הכי רחוק/ איני יודעת מה קרה וזה מזמן לא משנה/ אני רוצה שתחבק גם אם אתה כבר לא עונה
תמיד רצית מציאות שקצת אוהבת שינויים/ אך המיטה כל כך ריקה ממך אחרי שנים
פזמון: ולפעמים באמצע יום / קצת מפחדת שתשכח/ איך שאהבתי בלי גבולות / איך שהלב שלך נפתח/ ובלילות האפורים / כמעט מוצאת לי קרן אור/ אבל אם טוב לך אי שם / לא מבקשת שתחזור…. לא מבקשת שתחזור.
