מה מצאה שם? מה חוזר אליה? האם התחושה היא מהות האמונה? déjà vu?  האמירה – "מאמינה בניסים" נשמעת מעט פשטנית לתיאור החוויה המיסטית הבלתי מפוענחת. נס הוא משהו גדול מאיתנו שחוצה את כל חוקי ההגיון. לפעמים הוא קורה,  ולפעמים לא. כשאנחנו מתפללים לנס, אנחנו מבקשים ממי ששולט בחוקי הטבע, שיעשה משהו שהוא אינו  בחוקים.
בשיר הזה – חוסר הידיעה, צירופי המקרים הם שמייצרים את עוצמת הנסתר.  "אם ידעתי למה באתי לא הייתי באה", שרה מארינה מקסימיליאן. "רק ידעתי שנמשכתי/ וידעתי שיש משהו מכוון משם", וזו כבר מהות ה"מאמינה" שלה.
הגוון המלנכולי בשירתה בפתיחה מתחלף לדרמטי-נסער בהמשך. המוסיקה משדרת את תחושת התמיהה, הפליאה והמצוקה מצד אחד והתשוקה לידיעה ומגע מצד אחר. הקצב האלקטרוני הקבוע מגביר את הסערה הפנימית, האנרגיות התחושתיות מגיעות, גם מחלחלות. מארינה קרובה מאוד לעצמה.

מאמינה בניסים/ דברים משונים קורים לידי כל הזמן
יש צירופי מקרים/ ניסיתי להתעלם/ אבל זה כל הזמן חוזר אליי
כשפתחתי את הדלת/ אלוהים יודע/ מה אני מצאתי שם
בוא אליי/ אם הרוח ליטפה אותי ככה/ סימן שאתה כאן עכשיו/ מעליי
כבר שנים שאני מדמיינת אותך/ מדבר אליי
אם ידעתי למה באתי/ לא הייתי באה/ לא הבנתי מעולם/ רק ידעתי שנמשכתי
וידעתי/ שיש משהו מכוון משם
מאמינה במילים/ דברים שאומרים/ ופתאום הם קורים/ לא נראה לי מוזר
מבט בין אנשים/ קשה להסביר/ זה מרגיש לפעמים/ שהיינו פה כבר
אז פתחתי את הדלת/ אלוהים יודע/ מה אני מצאתי שם
בוא אליי/ אם הרוח ליטפה אותי ככה/ סימן שאתה כאן עכשיו
מעליי/ כבר שנים שאני מדמיינת אותך/ מדבר אליי
בוא אליי/ אם הרוח ליטפה אותי ככה/ סימן שאתה כאן עכשיו/ מעליי
כבר שנים שאני מדמיינת אותך/ מדבר אליי
אם ידעתי למה באתי לא הייתי באה/ לא הבנתי מעולם
רק ידעתי שנמשכתי/ וידעתי שיש משהו מכוון משם
אם ידעתי למה באתי לא הייתי באה/ לא הבנתי מעולם
רק ידעתי שנמשכתי/ וידעתי שיש משהו מכוון משם