tasa-galub-pic-b.jpg

מוסיקה מזרחית: דודו טסה והכוויתים ו'ן יא גַלֻבּ

דודו טסה והכוויתים

מילים ולחן: סאלח אל כוויתי עיבוד והפקה מוזיקלית : דודו טסה וניר מימון
4.5/5

שורשים, רבותי, שורשים. אני שומע את דודו טסה ונזכר, כי ערבית היא השפה הרשמית השנייה בארצנו,  אבל תראו לי נער ונערה עבריה שיודעים ערבית על בוריה. לכן, אני מסיר את הכובע בהתרגשות למשמע כל ניסיון של ישראלי להזליף מעט תרבות ערבית הקשורה למוצאו, גם אם מדובר בקירוב המוסיקה באמצעים מערביים – בתנאי שלא יהיו ממוסחרים ואפ דייט במאולץ.
זהו הסינגל הראשון מהאלבום "דודו טסה והכוויתים", למעשה – חשיפה ראשונה לאלבום שכולו מוזיקה של סבו ואחי סבו של דודו: המוזיקאים צאלח ודאוד אל כוויתי. האחים אל כוויתי נחשבו לגדולי המוזיקה העיראקית. הם הקימו את תזמורת רשות השידור של בגדד, שיתפו פעולה עם עבד אל וואהב ועם אום כולתום ונחשבים בין מגדירי השיר העיראקי המודרני.
נכון שסבא דאוד ביקש מכל בני משפחתו שלא להיות מוזיקאים, אבל דודו טסה הימרה את פיו, ואחרי שנים של רוק'נ'רול התפנה לאלבום שכולו מוזיקה של האחים אל כוויתי בעיבודים חדשים. ההתחלה הייתה ב"פוג אל נחל" שהקליט לפסקול הסרט "סוף העולם שמאלה". על אף שמעולם לא יצא כסינגל השיר מושמע עד היום ברדיו והפך ללהיט הופעות. באלבום האולפן האחרון שלו "בסוף מתרגלים להכל" (אלבומו המצליח עד היום) חטא דודו בנגיעה נוספת במוזיקה של האחים אל כוויתי. בהתקרבות-מסע למוסיקה, טסה נוגע במסורת בדחילו ורחימות,בפיוט של אהבה, בטון כובש של קולו הרחום והחנון, מקצב איטי ברוח לטינית, צליל חצוצרה שמעניק נופך רומנטי מחמם לב.

הרחקנו לכת באהבה מלפניך – הפרזנו/ לא פרח ולא שלומות הגיעוּנו,  / לא תדעך אש האהבה – נסחפנו / תשקוט הבעירה רק עם שובך אלינו.
הו אלי, הקשב לאוהבים – סֲעְדֵנוּ. / הנה באים הימים וקרֵבִים מועדינו./ ורק לעין הכוכבים נגלה סודנו/ וייתמו הייסורים מידי אהובנו.
תפנוקיך התישו את רוחי, אוי להורייךָ/ מר גורלם של אלה שנשבו ביופייךָ. / ועתה אבן על קבר הורייך נוכחָה, / אלה שממני מנעוךָ

דודו טסה פייסבוק

דודו טסה והכוויתים מופע השקה

דודו טסה והכוויתים מארחים את יאיר דלאל – ו'ן יא גלב

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

5 תגובות

  1. שכחתי לציין את שמו של הקריין והוא דאוד בצרי וגם שפי גבאי שעדיין חי 🙂

  2. ביצוע יפיפה .
    אבל השיר לא נכתב על ידי סאלח אל כוויתי.
    המילים הם של משורר ערבי מלפני יותר ממאה שנה והלחן של יוסף זערור נגן הקאנון שהיה גם מנהל התחנה של השידור בבגדד.
    ויש לי ראיות לכך גם המוסיקולוג והקריין בקול ישראל בערבית ב1970 ויש לי הקלטה מציין את לחניו של זערור ובינהם את השיר הזה : תידרי שאמל פארגאק( ווין יא גאלוב ווין)

  3. אין,פשוט אין עליו!!!
    איזה ביצועים!!!תענוג!!!!!פרוייקט מאד מורכב שמגיע לסיומו והתוצאה יותר ממצויינת!.
    יסלחו לי החבר'ה הקודמים-ארד(אתה ממש לא מבין אבל לא משנה… ומושיקו,עניין של טעם…).
    כמה חיכיתי לזה והסיפתח יותר ממה שציפיתי…תענוג!!!.

  4. ממש – אבל ממש לא מעניין – דודו יכול לבד וטוב יותר – בעברית נשמע הרבה יותר טוב – וגם יותר מתאים לאומן בותק וברמות שלו – נמתין למשהו יותר מתאים לאומן בדרג שלו – והוא יודע את העבודה—-בהצלחה

  5. בדבר אחד אין לי ספק- דודו טסה הוא אומן בכל רמ"ח איבריו. ואומן טוב-יודע מוסיקה לעומקה, מדייק בשירה, מנגן מצויין, מפיק סאונד מעולה. לכאורה-כל מה שצריך כדי להוציא מטרפיסים ולמכור ברמות על. בפועל-מסטרפיסים הוא לא מוציא, אלא כמה שירים יפים במיוחד ומה שנשאר לא מספיק כדי "להביא אותה". טסה מבצע את השיר בדייקנות והטעמה יפה. גם החצוצרות עושות עבודה יפה. בכל זאת, אחרי שמיעה שניה כבר לא יכולתי יותר. משהו בשיר ובביצוע גורם לי לאי נוחות, אולי הערבית הכל כך מודגשת. מאד מיקצועי. אך אעבור תחנה, צר לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן