רוצה לרקוד עם הדמעות שלו, לאהוב אותו נכון, האהבה שלה "נזהרת", מתגלה לאט. מתקלפת קצת יותר. "ילדת כפר" שמשהו אצלה נסגר מול "כוונות חדות". כלומר? אולי מיקה משה, פיינליסטית בית הספר למוסיקה 2020 והכוכב הבא לאירוויזיון 2022, אולי היא לא יודעת לדייק אמירות, במיוחד כשזה נוגע ליחסים. אחרי הכל, ה"לאהוב נכון" נשמע כמו ביטוי שמקורו בתבונה, לא ברגשות.
מעריציה יצלחו את הטקסט הזה, אפילו יזדהו עם קולה הרך-שברירי, על פס קול מלודי שמבליט שירת רגש יפה, מנצלת נכון את טווחי המנעד והרגש בלי דרמות. זה יכול להישמע כמו שירת בוסר של בת 16 (כן, זה הגיל שלה, נכון לשיר הזה), אבל אפשר לאבחן אצלה בגרות בהבעה הכאילו בתולית. פופ נעורים נוגה, ולמרות שהטקסט אינו חושף חוסר יצירתיות מקורית ואף נשמע משורבט מעט – מיקה משה הופכת אותו לשלה בשיר הזה.
*** מיקה משה: "רציתי לדבר על החוויה שלי, נערה שגדלה באצבע הגליל, על הדרך הארוכה בה אני מבלה בדרכים והפערים שאני חשה בין הבית שלי בגליל העליון לבין העיסוק שלי בעולם המוסיקה במרכז הארץ".
מיקה משה עושה אליך דרך
אני עושה אליך דרך ארוכה/ חוצה בי את הפחד מעצמי
שש בבוקר בזריחה/ יצאתי להבין אותך
וזה מוזר/ איך פעם אתה הכי קרוב/ ופעם כל-כך זר
אני ילדת הכפר שרצה בשדות/ ומשהו בי נסגר מול כוונות חדות
אבל איתך אני נשאבת/ תל אביב כזאת גנבת
חוטפת אותי ככה עד אליך
וכל יום שעובר/ מתקלפת קצת יותר
רוצה לרקוד עם הדמעות שלך/ בלי לפחד להתמסר
אל תמהר אל תתפזר לי/ אני רק צריכה עוד זמן
לאהוב אותך נכון
ואיך שנינו הפוכים ולא נורמליים/ כמו מגנטים נמשכים מהמשבר הזה
אתה בונה לי חלומות/ אני קרועה בין עולמות
בלופ חוזר/ לפעמים אתה אני/ ולפעמים כ"כ חסר
והמרחק הזה מתוק ומעצב/ הייתי מתה שתשחה לי כבר בלב
אבל תבין אני אחרת/ האהבה שלי נזהרת
מתגלה לאט לאט/ רק לא לאבד אותי
איך כל יום שעובר/ מתקלפת קצת יותר
רוצה לרקוד עם הדמעות שלך/ בלי לפחד להתמסר
אל תמהר אל תתפזר לי/ אני רק צריכה עוד זמן
לאהוב אותך נכון/ גם בתוך השיגעון שרודף אותנו
מתקלפת קצת יותר/ רוצה לרקוד עם הדמעות שלך
בלי לפחד להתמסר/ אני אוספת את הלב הזה
מכל מה שעברנו כאן/ לאהוב אותך נכון
ולמצוא אותנו
