"גידי” הוא שיר פופ דרמטי של שרון ליפשיץ משנות ה־80 שמגלם נשיות תיאטרלית, הנמצאת בסיטואציה של אהבה תלויה.
החידוש של מירי מסיקה (במסגרת הסדרה "ריסט") לוקח את אותו טקסט טעון ומלביש עליו אסתטיקה אלקטרונית עדכנית עם גרוב פאנקי ובס מודגש, מה שהופך את הדרמה למודעת לעצמה.
בשיר יש דמות אחת מרכזית – אישה שננטשת או עומדת להינטש. היא נעה בין שלושה מצבים: תחנון – “תחבק אותי תראה אותי”, חרדה נטישה – “אני לא יכולה להיות לבד”, איום ילדותי-פנטסטי – “אתה עוד תבוא על ארבע”
העולם כולו מגויס לדרמה: החתול מדבר עליו, השכנים שואלים, המטוס ממריא. זה שיר שבו הפרידה אינה אירוע פרטי – היא אסון קיומי. הגיבורה לא מבקשת שוויון – היא מבקשת נראות. “תראה אותי” היא שורת המפתח.
הכאב נובע מהיעלמותה בתוך מבטו.
שיר נשי משנות ה־80 עסק בחרדת נטישה בלי פילטר. היום, אותה חרדה נתפסת לעיתים כלא-פוליטיקלי-קורקט או “תלותית”. הקאבר לא מבטל את הרגש, אבל מציב אותו בתוך מסגרת אסתטית שמרככת את הפגיעות. כך נוצרת שכבה כפולה: נוסטלגיה כנה ומודעות עכשווית
מירי מסיקה אינה מבצעת את השיר בתמימות שאפיינה את שרון ליפשיץ בשמונים. העיבוד החדש מעטר בשכבת סינתים אלקטרונית, בס דומיננטי עם גרוב כמעט דיסקו-פאנקי, קצב שמכניס תנועה במקום בכי, אלתור קולי קצר שמוסיף צבע נשימתי במקום בלדת זעקה- מתקבל שיר עם מודעות עצמית. הגרוב משנה את נקודת המבט. היא עדיין רוצה אותו, אבל עכשיו היא גם נהנית מהדרמה. בגרסה המקורית, ליפשיץ נשמעת חסרת אונים. בגרסת מסיקה, הקצב מעניק לה כוח. אפילו האיום: “אתה עוד תבוא על ארבע” נשמע פחות פגיע. הפאנקיות מכניסה קריצה.
העיבוד מצליח לחדש בלי למחוק את הדרמה. הגרוב שנותן חיים לטקסט תיאטרלי בביצוע קולי חזק האלקטרוניקה מעט מלטשת את הקצה הגולמי של המקור. מי שאוהב את הפאתוס הישיר עלול להרגיש ריכוך יתר.
החידוש של מירי מסיקה לא משנה את הסיפור, אלא את האופן שבו אנחנו חווים אותו: במקום זעקה חסרת שליטה – זוהי דרמה עם קצב.וזה אולי המסר: רגשות ישנים לא נעלמים, אבל הצליל שבו אנחנו מספרים אותם משתנה עם הזמן.
מירי מסיקה גידי (מתוך הסדרה "ריסט")
גידי אתה מתרחק ממני
מתפוגג ברקע, נעלם בשקע
אני לא יכולה להיות לבד.
גידי אתה מתעלם ממני
נעלם באופק, זה מחליש ת'דופק
המטוס ממריא – אתה נראה בריא
מה יהיה הסוף?
אז תחבק אותי תראה אותי
רוצה לצרוח שלא תעיז לשכוח
שאני חושבת וחולמת רק אותך.
אז – גידי לא, תגידו לו
גידי אל תיסע מפה.
גידי, החתול מדבר עליך
ואותי שורט בחלב בועט
גם הוא כמוני לא אוהב לבד.
גידי השכנים שואלים אותי
ואיפה הוא וסתם רק נו
מה מעציב אותי ומה יהיה אותי
אני רוצה אותך.
אז תחבק אותי תראה אותי
רוצה לצרוח שלא תעיז לשכוח
שאני חושבת וחולמת רק אותך.
אז – גידי לא, תגידו לו
גידי אל תיסע מפה.
גידי אתה תשלם ביוקר
מסתובב בשטח עם פרצוף של פוקר
אני לא ישנה כבר שבועות.
גידי אתה עוד תבוא על ארבע
תיילל בחוץ כמו חתול לחוץ
אז תחליט עכשיו – אתה הולך או שב
או שזה הסוף
גידי לא, תגידו לו
גידי אל תיסע מפה









