מירי מסיקה שרה בערבית ובהשראה של מוסיקה ערבית באלבומה החדש, "אלוהי הדברים הקטנים". האלוהים שלה לא השתנה, הוא לא נהיה לפתע אוריינטאלי, אבל אני רק יכול לנחש, שיש מי שלחשו על אוזנה את השם "דיקלה", או שהיא הבינה בעצמה לאן נושבת הרוח. שירים כמו "זהרה" (בערבית) "חייאתי", "למוני" מעידים על חשיבה מעט שונה אצלה. האם מירי מסיקה מתיישרת על הקו הזה רק כדי לעלות על מסלול אמצע שמתכתב עם פופ מזרחי? ממש לא. מסיקה אינה מתכוונת לעשות מהפך ולהפוך עורה לזמרת מזרחית, למרות שאין לה שום בעיה לסלסל, לשיר בערבית מרוקאית, לקשט את העיבודים בכלים מזרחיים.
מירי מסיקה תמשיך לעבוד על תמהיל אקלקטי, תשלב קאבר ל"שער הרחמים" של מאיר בנאי, תעשה בילי הולידיי כמו ששמעה מברברה סטרייסנד ב"מצחיקונת", תארח את פוליקר בסדרת שירים בניחוח יווני, ותשלב את כל הלהיטים הוותיקים שלה.
רק ארבעה שירים מהחדש נכנסו להופעה: "חייאתי", "זהרה", "תשים תשים" ו"אלוהי הדברים הקטנים". מסיקה צודקת: קיסריה אינה זירת התנסות על קהל שהגיע לשמוע שירים אהובים לשירת רבים. ואמנם, היא סיפקה לו את כל תאוותו בהפקה מוסיקלית עשירה בניהולו של אורי זך, האיש שאיתה, שהצטרף לדואט משפחתי של "שיר לשירה".
האזנתי לאלבום טרם יציאה לקיסריה. השינוי מורגש לא רק בנגיעות "מזרחיות", אלא בהפקה מוסיקלית עדכנית ברוח ההפקות העכשוויות בפופ. גם בהופעה הורגש שינוי בכיוון הרוח שנושבת במפרשי הזמרת. מסיקה נהנתה מעיבודים ומהפקה מוסיקלית מולטי קלטשר מבריקה, במינונים מצוינים של מערב ומזרח, אקוסטי וחשמלי, מוסיקה דאנס אלקטרונית, קצב אפריקני.
פרט לכך – על הבמה זו היתה הזמרת המצוינת במהדורה מוכרת – כל גינוני הדיווה – החל מתלונות פיזיות על הליפסטיק המרוח, השמלה הבעייתית (להנקה היא מצוינת…), גם הפטפוט הדוגרי הישיר בגובה עיני הקהל, סלסולי הידיים, אובר דרמטיזציה כאילו מאוהבת בביצועים של עצמה, רצה עם הרגש למרחקים ארוכים. זה מתאים לה. כמו שחקנית שלוקחת לעצמה ללכת עם התפקיד בהצגה – היא נכנסת אליו כולל השטיקים המוכרים, לוחצת על דוושת הרגש, גם אם זה בא על חשבון אינטרפרטציית עומק וירידה מהמתח החשמלי המלודרמטי הגבוה.
אם תיקחו ממנה את זה, זו כבר לא תהיה מירי מסיקה, אלא זמרת סולידית לצוותא, לא לקיסריה, ומירי מסיקה היא היום זמרת לקיסריה – עם כל "החבילה" שהיא מביאה.
שירים: תשים תשים, חרסינה, לשמור עליי, שער הרחמים, בקרקס הזה, חייאתי, מאמי, מלך, באה אליכם, זהרה, על הכתף, שיר לשירה, ברכת המלך/ אנת' עומרי, למוני, אף אחת, אפר ואבק – עם פוליקר, אלקו – פוליקר, פחות אבל כואב – פוליקר, בכפיים – פוליקר, חוזר בחזרה, קולות הלב, נובמבר, לשם, אלוהי הדברים הקטנים, שיר תקווה.
נגנים: אורי זך – אקורדיון, קלידים, הפקה מוזיקלית, ספי עספורי – בוזוקי, עוד, כינור, ערן מיטלמן – פסנתר, עפר פלד – כלי נשיפה, איילר הלר ומרק קקון – גיטרות, גלעד דוברצקי – כלי הקשה, מיקי ורשאי – בס, תומר צדקיהו – תופים.
*** יהודה פוליקר יארח את מירי מסיקה בפסטיבל בין הכרמים ב-10.8
צילום: מרגלית חרסונסקי
חייאתי
ממי
זהרה
פחות אבל כואב עם יהודה פוליקר
לשם
אלוהי הדברים הקטנים
