ב-"The Tonight Show" פיבי ברידג'רס (Phoebe Bridgers) שרה גרסה אקוסטית רכה לשיר "Lost Boys". הזמרת-יוצרת הופיעה בתוכנית הלילה במה שסימן את הופעת הבכורה הטלוויזיונית שלו יחד עם הרכב של מוזיקאים צעירים.
השיר "Lost Boys" נכלל  אלבומה החדש  "Lost Weekend", שיהווה המשך לאלבומה "Punisher" משנת 2020. הוא יצא ב-14 באוגוסט. השיר משתמש במיתוס של פיטר פן והילדים האבודים (Lost Boys) כדי לדבר על אנשים שאינם מצליחים – או אינם רוצים – להתבגר. ברידג'רס משתמשת במיתוס מוכר – פיטר פן – כדי לדבר על נושא עכשווי מאוד: התנגשות בין הפיתוי להישאר לנצח צעיר לבין הצורך להתבגר, להתחייב ולהיות נוכח באמת בחייהם של אחרים. היא מתייחסת  לגברים שחיים בתנועה מתמדת, בורחים ממחויבות ומעדיפים להישאר לנצח במצב של נעורים רגשיים. הם נוסעים, נעלמים, מחפשים ריגושים ואינם מצליחים לבנות בית או מערכת יחסים יציבה.
גרסת האולפן כוללת קולות רקע מחברותיה ללהקת Boygenius, לוסי דייקוס וג'וליאן בייקר, בעוד שכריסטיאן לי האטסון מסייע בגיטרה אקוסטית. ג'ק אנטונוף מנגן גם הוא על מספר כלים בשיר. האלבום החדש מגיע לאחר שברידג'רס קיימה לאחרונה את הופעת הסולו החיה הראשונה שלה מזה שלוש שנים ברוזוול, ניו מקסיקו, שם הציגה לראשונה שלושה שירים חדשים.חלק מהשירים מחזירים ו לכנות של אלבום הבכורה שלה משנת 2017, "Stranger In The Alps".

פיבי ברידג'רס אחת הזמרות־יוצרות החשובות והמשפיעות של דור האינדי של שנות ה־2010 וה־2020. למרות שהמוזיקה שלה שקטה ואינטימית, היא הפכה לאחת הדמויות המרכזיות ברוק האלטרנטיבי העכשווי, הן בזכות הקריירה הסולנית שלה והן כחברה בלהקת העל boygenius.
קשה לשייך אותה לז'אנר אחד בלבד. המוזיקה שלה משלבתאינדי־פולק,  אינדי־רוק, דרים־פופ, לעיתים גם השפעות של אימו ורוק אלטרנטיבי. השירים שלה בדרך כלל מתחילים באופן מינימליסטי – גיטרה אקוסטית, פסנתר או עיבוד עדין – ובהדרגה נבנים לשיא רגשי, לעיתים עם כלי קשת, גיטרות חשמליות ורעשי רקע שיוצרים תחושת מרחב.
במה היא מיוחדת? בקול שקט שמייצר עוצמה. הקול שלה עדין, כמעט לוחש, אבל הוא מעביר תחושה של אינטימיות. נדמה שהיא שרה למאזין אחד, לא לאולם של אלפים. זו אחת הסיבות שרבים מרגישים שהשירים שלה "מדברים אליהם" באופן אישי.
הכתיבה שלה אינטימית עם הומור יבש –  על בדידות., אובדן., חרדה., מערכות יחסים מורכבות., משפחה. המוות – אבל כמעט תמיד משלבת בהם הומור דק ואירוניה, כך שהשירים אינם שוקעים ברחמים עצמיים.
אחד מסימני ההיכר שלה הוא מבנה השירים. הם מתחילים בשקט כמעט מוחלט, ואז – לא תמיד, אבל לעיתים קרובות – מגיע רגע שבו הכול נפתח. הדוגמה המפורסמת ביותר היא "I Know the End", שמתחיל כבלדת פולק אינטימית ומסתיים בהתפרצות כמעט אפוקליפטית של גיטרות, כלי נשיפה וצעקות.
בניגוד לכותבים שנוטים לכתוב באופן מופשט, ברידג'רס מרבה להשתמש בפרטים קטנים ומדויקים – נסיעה בעיר., שיחה משפחתית., זיכרון ילדות., חדר מלון., בית חולים. דווקא הפרטים הקטנים הופכים את השירים שלה לאוניברסליים.
אלבומים חשובים Stranger in the Alps (2017) – אלבום הבכורה שהציג לעולם את סגנונה, עם שירים כמו Motion Sickness ו-Funeral. Punisher (2020) – נחשב בעיני רבים ליצירת המופת שלה, אלבום שמרחיב את הצליל עם עיבודים עשירים יותר ועדיין שומר על אינטימיות.
השפעות פיבי ברידג'רס מציינת שוב ושוב את אליוט סמית' כהשפעה הגדולה ביותר עליה. אפשר לשמוע זאת בכתיבה האישית, בהרמוניות ובאופן שבו היא בונה שירים שקטים אך טעונים רגשית.
הייחוד של פיבי ברידג'רס הוא בכך שהיא הצליחה להפוך את השקט לסגנון. בתקופה שבה הפופ נשען לעיתים קרובות על הפקות גדולות ופזמונים מתפרצים, היא בחרה בדרך הפוכה: כתיבה אינטימית, קול מאופק ועיבודים שנותנים למילים לנשום.
יש מבקרים שטוענים שהמוזיקה שלה נוטה להיות מלנכולית באופן עקבי מדי, ושחלק מהשירים דומים זה לזה באווירה. אבל דווקא העקביות הזו היא בעיני מעריציה סימן ההיכר שלה. היא יוצרת עולם מוזיקלי שלם שבו כל פרט – מהקול ועד ההפקה – משרת את אותה תחושת כנות.
אפשר לראות בה מעין ממשיכת דרכם של זמרים־יוצרים כמו אליוט סמית', אך עם שפה מוזיקלית עכשווית יותר. היא אינה מנסה להרשים בכוח או בעוצמה; היא מרשימה דווקא ביכולת להפוך רגשות מורכבים, חרדות וזיכרונות לשירים שנשמעים פשוטים, אך נשארים עם המאזין זמן רב אחרי שהצליל האחרון דועך.
ברידג'רס צפויה גם לצאת לסיבוב הופעות מאוחר יותר השנה כדי לקדם את "Lost Weekend"

Phoebe Bridgers: Lost Boys

Phoebe Bridgers – Funeral

Phoebe Bridgers – Scott Street

Phoebe Bridgers Facebook