מכלוף סובל מכך, שהבחורה שאיתו מגיעה רק כשרע לה. הוא אוזר אומץ ומבקש – אל תבואי יותר כשאת מרגישה אבודה. מילים פשוטות: בא לי לפגוש אותך בלי שתכניסי אותי לצרות שלך. עוד אפיזודת יחסים שנשמעת אפרורית עד שגרתית, והטקסט לבדו אינו מצליח להעניק לה איכות אומנותית מיוחדת.
המוסיקה של רועי מכלוף משרטטת את הסיפור בקווים מלודיים יפים, מנגינה וקצב מענגים, שמנטרלים את כובד הסיטואציה. לא בטוח שהיא (המוסיקה) מבטאת את עומק הכאב. היא מהנה כל כך, שאתה מתנתק ממצוקת הדובר.
מצד שני, המהלך המוסיקלי מייצר עונג צרוף. הפתיח המינורי בלווי פסנתר סולידי, האיפוק האמוציונאלי שהופך בהדרגה לטון אקספריסיבי שמגיע עד זעקה. יש כאן סימטריות מוסיקלית ים תיכונית שמסמנת איזושהי "ישראליות" בנוסחים המוכרים מעידן רייכל. קלילות רבת יופי.
מכלוף אל תבואי אליי – בימוי- עידן דמרי ואביב לוסקי צילום: עידן דמרי, טל יצחקניא
מכלוף אל תבואי אליי – מילים
אל תבואי אליי רק כשאת בודדה/ רק כשאת אבודה רק כשאת מפחדת
כי כבר בכינו בלילות מלא/ שאלנו את החור מי ימלא
חיכינו גם לאור שיעלה/ או ילטף אותנו/ יספר אם זה שלנו
וכבר פסענו איפה שאסור/ ושוב פתחנו את מה שסגור
ואז פרמנו את מה שתפור עלינו/ לא לדעת/ שאסור לנו לגעת
ומשחקים אותו משחק מייאש/ אין סודות אני כבר לא מתבייש
את מבקשת שנרוץ אל האש/ אז אולי עכשיו תורי לבקש
אל תבואי אליי רק כשאת בודדה/ רק כשאת אבודה רק כשאת מפחדת
