החיים לא כמו שהיו פעם, במיוחד עכשיו. "מרסדס בנד" לוקחים את הסיטואציה להתרפקות על עבר. לעיתים העבר נתפס כמוכר, ידוע ונוח. חוויות מוכרות מספקות לנו תחושת ביטחון, בעוד שההווה והעתיד נתפסים כלא ודאיים ולא בטוחים. געגועים לעבר הטוב מול הווה רע היא תופעה רגשית ונפשית נפוצה, כאשר חווים קשיים ותסכולים בהווה. השיר מדבר על ימי ילדות ("פעם היינו ילדים/ פעם זרחו פה כוכבים/ פעם הייתי נשמה") מול הטירוף ("טרללה") ולוקח אתהתחושה המבאסת למקום אישי – "הכל עלי".
זהו טקסט פשוט לבלדת רוק בלוז טובה מאוד במהלך המלודי שלה, בעיבוד לגיטרות (במיוחד הפתיח הנינוח החריג), ואפילו ייללת הזאב משתלבת בשירת הסולן במנעד גבוה מתכוון המעצים את תחושת הנוסטלגיה הנואשת האופפת את השיר כולל סולו הגיטרה האולד סקולי הנהדר. בהאזנה שניה ושלישית השיר גדל וגדל.
מרסדס בנד: אורי גת, אסף גובר, יונתן גלילה, גל תורן
צילום תמונת יח״צ : אורית פניני
מרסדס בנד הכל עליי
כאן בארץ הזחוחה/ אין שמים ואין אדמה/ מי שהייתי הולך ואוזל/ ומה שעכשיו לא מתעכל
פעם היינו ילדים/ פעם זרחו פה כוכבים/ פעם הייתי נשמה
הכל עליי כל עליי/ כל הטרללה/ הכל נופל עליי/ וואי וואי
כמו שיירת נמלים אדומות/ עוקצים ורצים לחפש מחילות/ חצי נחמה בחצי מנה/ ת׳חזיקו ידיים צלילה נעימה
זוכרת פעם היינו ילדים/ פעם היו לנו הורים/ פעם הייתי נשמה
הכל עליי כל עליי/ כל הטרללה/ הכל נופל עליי/ / ואי וואי
