נורא: היא מתרסקת על הרצפה, מתנפצת מאכזבה. למות מצער? לפי השיר – ממש לא. רגע, זה הוא שעזב אותה או היא שעזבה אותו? לפי הטראומה שלה – הוא אותה. אבל אז באה שורה ואומרת: "זאת אני שבחרתי ללכת"… אני לא מאמין למלודרמה ששרבטו עבור נועה קירל. מתנפצת, מתרסקת. לא חייבים מילים מפוצצות בשביל הדרמה. היא זמרת שלא ממש תואמת מלודרמות רגשניות.
אלא מה, הנתונים מחייבים: בתוכנית העבודה מתבקשים שירים מקדמי קריירה של סופרסטארית מקומית, שהגיעה גם לתוכניות הריאליטי בטלוויזיה. בלדת אהבים שמספרת על משבר אהבה גדול היא מקדם. מוסיפים קליפ אווירה מיופיף, שיכול לשמש גם סרטון בקמפיין למשחת שיניים. נועה קירל מוסיפה עוד משפט מפוצץ על רקע הפריקה מהאהוב – "העיר כבר גדולה עלי". ואללה. נפלה למלכודת הקלישאות.
צליל פסנתר נוגה, קול רגש קטיפתי, מנגינה יפה, עיבוד מעצים. מה להגיד: עושים לה את העבודה. היא באה לעבודה. אמרגנה יעניק לה תעודת עובדת מצטיינת. הוא יכול לעשות "ווי" על עוד שלב בתוכנית העבודה. יש כאן בלדת רגש שתוסיף לה מעריצות מעולפות. האם אני מאמין לה? מה זה משנה. המטרה שלה הושגה.
היית קרוב אליי/ אולי קצת יותר מידי/ הבנו גם מבלי לדבר/ הצלחת לשמור עליי/ שבילים של כפות ידיי/ הכרת בלי להתבלבל
הרוח נושבת נשבר החום לצד הכאב/ עוד לילה של שקט/ בונה חלום מדפיקות של הלב/ איך הפכת מגיבור לאויב
להתרסק על הריצפה/ כל יום יושבת ובוכה/ להתנפץ מאכזבה / לא מדמיינת שם אותך/ מאמין בי
העיר כבר גדולה עלי/ השקט צפוף מידי/ לא משאיר מקום להתמודד/ וברחוב הצר/ חיפשתי פרצוף מוכר/ מה יקרה אם פתאום נפגש
הרוח נושבת נשבר החום לצד הכאב/ עוד לילה של שקט/ בונה חלום מדפיקות של הלב/ איך הפכת מגיבור לאויב
להתרסק על הריצפה/ כל יום יושבת ובוכה/ להתנפץ מאכזבה / לא מדמיינת שם אותך/ מאמין בי
זאת אני שבחרתי ללכת/ יודעת שאתה מצטער/ אבל כשרע אני לא נשארת/ אולי נפגש שוב בסיפור אחר/ מקווה שתמשיך בחייך/ האם לזה אתה תאמין?/ שהבגדים שלך מסודרים/ מחכים לך על סף הדלת
להתרסק על הריצפה / לא מדמיינת שם אותך/ תאמין לי
