מה יבוא בקרוב? – חידה. המילה "זה" בעצם אינה אומרת כלום. האם ה"זה" הוא טוב או רע, שעליה לברוח ממנו? אם התכוון לעידוד וצפייה לטוב – למה עליה לברוח, ואם ה"זה" כבר כאן – מה עליה לעשות עכשיו? ולמה מתכוון נועם בנאי ב"כשזה יבוא" לא ירגישו בו? אם לא ירגישו – מה תכלית השיר?
יכול להיות שנועם בנאי מבין יותר ממני את כוונת המחבר. הטקסט כפי שהוא משאיר בערפל, סתמי, לא מעניין. נזכרתי ב"מחכה" של עידן רייכל, המכיל אף את המילים "זה יבוא" המבטאות פוטנציאל של שינוי על רקע מצב סטטי חוסם, וכשהשינוי יתממש – לא יהיה עוד ממה לחשוש. נרגיש יותר טוב. הטקסט של בנאי נקלע למצב של חוסר בהירות.
יש לי בעיה עם שירים, שהמוסיקה אמורה לקדם רעיון שאינו קיים בשיר, לתת לרגש לרוץ לפניו. המנגינה, הקצב והשירה, המעבר שמעלה את מפלס תחושת התקווה (ש"זה יבוא") אולי מצליחים לייצר "תוכן רגשי" מתוך הזדהות של המבצע, אבל כזה שאינו יכול לשמש הסוואה לחולשת הטקסט.
בקרוב זה יבוא /אני כבר לא אהיה אני / כשזה יבוא רוצי רחוק / אל תביטי לאחור
זה יבוא / בלי שנרגיש / בלי הכנה / זה יבוא / אולי אפילו / זה כבר כאן
עכשיו שורף בעצמות / מגרד במחשבות / אל תנסי לאחות / תברחי רחוק רחוק
זה יבוא / בלי שנרגיש / בלי הכנה / זה יבוא / אולי אפילו / זה כבר כאן
2 Responses
תיקון לכתוב קודם לכן. "נשמה" היא רוח
אז לא כותבים ביקורת כשלא מתחברים לתוכן. יש כאן עומק. בכל מקום שמדובר על רוח ולא על חומר אין לך אפשרות להבין. אתה כמו מיליארדים אף על פי כי הם נשמות ונדמה היא רוח, לא יכול להבין רוח אם לא תקבל להבין זאת. רק מה לעשות, יודעת אני כי לא יכולת לעשות אחרת. מה שיגיע או שאליו מתכוון הכותב האמיתי של השיר הוא סוף העולם!!!!