נפל טוב הקאבר של נורית גלרון לעמיר בניון. האינטרפרטציה שלה, היא הופכת את הבקשה לכמיהת אמת. אכן: השתגענו. לא מזהים פנים. אנחנו הולכים סחור סחור ולא מבינים-יודעים :"מי פה צלול מי השיכור, שתמיד נופל לבור".
קליפ: היא על הספה בבית עם עומרי אגמון בגיטרה, ולפי הטון והכוונה אתה מבין, שגם אם הבחירה אינה קשורה לימי הכאוס האלה – היא מקבלת עוצמה מחודשת.
עמיר בניון כתב על מצב של אי-ודאות בחיינו. טיפס לספירות עליונות. ראה מלאכים עורכים שולחן לבן המלך, סולם של געגועים עולים ויורדים. זה אינו חזון תעתועים. זהו טקסט רוחני על עולם שמשווע לתיקון עם חזרתו של מי, שמחכים לבואו שנים. האם אלהים יתקן את העולם ויגלגל אותו מההתחלה?
הבקשה ש"הוא יבוא" יכולה, מן הסתם, לרמז על המשיח, אך יהיה מי שיהיה – השמועה על עולם טוב יותר נשארת בגדר שמועה, דימיון, חזון. בניון בשיר הזה ממתין להארה, לתיקון. למטמורפוזה. המוסיקה תואמת את התוכן. מנגינת געגועים עמוסת רגש אמיתי.
נורית גלרון מכילה בגרסה האקוסטית הזו את התסכול הכיסופים ומעצימה אותם בפרשנות, שמעבירה את השיר לחלקה שלה, מעניקה לו עוצמה מחודשת, מחוברת לזמן הזה.
**** שיר מתוך פרויקט חדש של נורית גלרון – גרסאות כיסוי לשירים ישראלים בביצועים אקוסטים עם המוזיקאי והגיטריסט עומרי אגמון.
נורית גלרון – עמד בשער צילום ועריכת קליפ: דייב שחר
עומד בשער – מילים
שמעתי שאתה חוזר את כל הדרך/ ראיתי מלאכים עורכים שולחן לבן המלך
גם ראיתי סולם, געגועים יורדים ועולים/ שמעתי רוחות שמלטפות את העלים
ראיתי אותך, זה לא חזיון תעתועים
שמעתי שהים הכריז על יום שמח/ ראיתי את הכוכבים והירח מרקדים
גם הם יודעים בחזרה להתגלגל/ שמעתי שהשמש היא בעצם צל
ראיתי מגדל מזדעזע ונופל
תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים/ אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים
רק הולכים ומתכלים כל הזמן, אז תבוא/ כן תבוא, לא נשארו כלים כדי שנוכל אותם לשבור
אנחנו לא יודעים מי פה צלול/ מי השיכור שתמיד נופל לבור, מן הסתם
אז תבוא, כן תבוא.
שמעתי שאתה ממש עומד בשער/ ושכל שה תמים יוכל לגור ביער ושמעתי
שגם הלב הזה יותר לא ימות/ דמיון יחתום הסכם שלום עם מציאות
כל הצלילים יהיו לשיר אחד פשוט
תבוא, אנחנו מחכים לך…
