ניב דמירל ומאי ספדיה שרים דואט פשוט על יחסי אהבה-שנאה בזוגיות. אופייה של מערכת היחסים הזוגית מכתיב נוכחות של רגשות מנוגדים בין בני-זוג. שנאה ואהבה נראים כמו רגשות הפוכים, אך בשניהם מושקעת אנרגיה רגשית חזקה, והם גורמים לכאב ולבלבול גדול אצל הנפשות הפועלות.
ניב דמירל ומאי ספדיה שרים את מעגל היחסים הזה במנגינה נגישה. אין כאן טראומה אלא ריכוך נוגה בתחילת השיר, ושינוי הילוך קצבי הופך את השיר לפופ קולח, שלא ממש יורד לעומק הנושא, אלא משטח אותו בהפקת אווירה הרמונית יפה. גם העלייה במנעד הקולות היא יותר אמצעי מאשר מטרה. שיר קליט שתואם את קו המיינסטרים של דמירל את ספדיה.
צילום: אור דנון
ניב דמירל ומאי ספדיה רק את\ה
לפעמים אני לא מבין אותך/ ורק רוצה לברוח
מתמכר לכאב שלי איתך/ דפקת לי את המוח
את, את, את / רק את
לפעמים אתה לא מבין אותי/ מוציא אותי מדעתי
ותדע תמיד כשכואב לך/ מיד כואב לי גם
אתה, אתה, אתה/ רק אתה/ את, את, את/ רק את
את לא רואה אותי סתם מחפשת מלחמה
זה אתה שלא מקשיב אני תמיד האשמה
שוב אני שונא אותך/ ושוב שונאת אותך
אבל איכשהו תמיד בסוף / זה רק את/ה
לפעמים אני לא מבין / מוציא אותי מדעתי
רק את/ה