מהאוספים של ELO – זה אוסף הרבה יותר טוב מאשר ה- Essential. זוהי בעצם גרסה מעודכנת של הלהיטים הגדולים מ-1979. נכון, חסרות כמה קלאסיקות, כמו Ticket to the Moon או Can't Get It Out of My Head. מצד שני שיר כמו "Showdown" היה חסר באוסף הEssential של הלהקה. האלבום מתמקד בסינגלים הגדולים ביותר של הלהקה שיצאו בין סוף 1973 ל-1983. האלבומים The Electric Light Orchestra, ELO 2, Eldorado ו- Balance of Power אינם מיוצגים באוסף.
זוהי חזרה נוסטלגית במנהרת הזמן ללהיטים הגדולים של פעם מכל בחינה של – מנגינות, הרמוניות, תזמורים, ניסיון מחודש את האהבה לקלאסיקה של ELO. עם המאסטרו ג'ף לין. 20 להיטי טופ טן הם תזכורת ללהקה שעבדה על הרמוניות יפהפיות בתוספת רוקנרול בניצוחו של אדריכל הפופ ג'ף לין. הדברים שכל כך מחברים את ELO לתקופה מסוימת בתולדות המוזיקה (שנות ה-70) הם גם הדברים שהופכים אותם לגדולים כל כך. הם יצרו רוק קלאסי נכזה שמחבר אלמנטים של מנגינות אולטימטיביות נוסח הביטלס, מקצבים ועיבודי המיתר בנוסחי דיסקו.
החזון המקורי של תזמורת ה-Electrical Light היה מיזוג של פופ, רוק ומוזיקה קלאסית שהניב כמה רגעים מוקדמים מביכים למדי (כמו השילוב של בטהובן עם צ'אק בארי ב"Roll Over Beethoven", שלא כלול כאן) ואחדים כמה מעולים כמו "Rockaria" שמיזג רוק + אופרה. באמצע השבעים, מיתרים שנשמעו קלאסיים היו נכס לוהט בסצנת הדיסקו המתפתחת, (שירים כ "Evil Woman", כמו גם"Living Thing" ו-"Telephone Line") בשילוב אלמנטים אקסטרווגנטיים ופיוז'ן לא מתנשא של דיסקו ורוק. רק ה-Bee Gees הצליחו לרכוב על גל האופנה בצורה כל כך מיוחדת.
כל האמור לעיל הופך את ELO ללהקת אלבומי הלהיטים הגדולים יותר מאשר כל אלבום לה בנפרד. האם ELO רלוונטית ב-2023? גם מי שחושב שלא, יסכים שכמעט בלתי אפשרי למצוא להקה שנשמעת משהו כמו תערובת האולפן האיכותית המבריקה ושופעת הרעיונות של ג'ף לין. lectric Light Orchestra יצגו סאונד מושלם של התקופה מה שמעניק למוסיקה שלה חיי נצח.
