חברים, תתחברו לאני הפנימי, מציעה נסרין קדרי על הפתיחה. מה-מי-מו? למה התכוונה המשוררת? לעשות קצת צחוק מהעניין – האני הפנימי אינו נושא לצחוקים – זה האני האמיתי, ללא המסכות והפחדים, ללא הרגשות שמלווים אותנו ביומיום ומכתיבים לי מה לעשות, איך להיראות ומה להגיד. זה אני הטהור, המזוכך שיודע מה הכי טוב בשבילנו בכל רגע נתון.
קדרי לא ממש מתכוונת לעניין הזה. ההמשך הוא אני חיצוני בהחלט בצורת מוסיקת דאנס לחפלות, נישאת על טקסט מטורלל שאומר:"כל היום חופר לי הוא תמיד כזה היסטרי תנשום, תנשום, תנשום…" כלומר – כפרה שלי תרגיע, תשתה מים. אז איפה האני הפנימי?
לנסרין קדרי מנפקים טקסטים שאומרים: עזבו אתכם עומק. זה הזמן לטוס גבוה. המאזין לא יקח אותך במילא ברצינות, אז תרימי אותו גבוה. החיבור לאושיית הרשת החקיינית עדן דניאל גבאי לא מייצר שום תובנה, גם לא הומור מכל סוג שהוא. המוסיקה היא דאנס-ראפ אוריינאטל מטורלל שמובל ע"י החזרה על "תנשום". אותי הוא אפילו אינו מוביל לרחבת המועדון, הגם שאין לי ספק שהוא יכנס לרשימות של התַּקְלִיטָנים.
נסרין קדרי מתרחקת מעצמה לטובת מיסחור בוטה של המוסיקה שלה.
נסרין קדרי תנשום מפיק: יוסי בוזו צלם: יונתן קובץ' במאי: איתמר שירי לידר
כולם עצבניים פה זה מהחום/ תפסיק להיות דרמתי כולך אדום/ מה עושה היום? אתה שואל/ חמישי זה חג בישראל
היי, עשיתי מסיבה בבית/ כן, אתה מקנא תשתה קצת מים/ איך הוצאתי לו את העיניים/ כל היום חופר לי/ הוא תמיד כזה היסטרי
תנשום, תנשום, תנשום…
קונפטי, בלונים/ משקפיים על חצי פנים/ בגד גוף, פנינים/ כולי אש/ אז כמה דרקונים? שיק או שוק, שיק או שוק, שיק או שוק
היי, עשיתי מסיבה בבית/ כן, אתה מקנא תשתה קצת מים/ איך הוצאתי לו את העיניים/ כל היום חופר לי/ הוא תמיד כזה היסטרי
תנשום, תנשום, תנשום…/ מאמי תנשום
עושה לי פרצופים של יום ראשון/ קופצת בפור יו שלך כל היום/ היי יאללה תזרום/ דפקתי הופעה אצלי כל ערב זה פרום
אובססיבי (אז ביי)/ פרימיטיבי (כבאי)/ זה הזמן שלי לעוף הכי גבוה/ מה יש לך?
