זהו שיר פופ מלודי בעל עומק פיוטי ואווירה כמעט מיסטית, המבוסס על חזרתיות, זיכרון, וחדירה אל תודעה שגבולותיה אינם ברורים. הוא מתפרק מהתפיסות של זמן, מציאות וכובד ומתרומם מעליהם.
השיר בנוי כטקס זיכרון פנימי. נעומי טוב אלמליח נזכרת לא בדבר אחד, אלא במגוון רחב של רשמים, חלקם יומיומיים, חלקם רגשיים, חלקם מיסטיים – כולם יחד יוצרים פסיפס של תודעה. החזרה על "לזכר…" מעניקה לשיר את צורתו המנוטרלת־רוחנית: היא כמו מדליקה נר אחרי נר, עבור זיכרון אחר זיכרון.
"לזכר ציפורים שמעירות אותי כל בוקר" – התחלה יומיומית, פשוטה, חושית, "לזכר הדמעות שמכסות את האושר" – ניגודיות רגשית – האושר מוסתר, אולי בלתי מושג, "לזכר השעות שטורפות את הלילה" – זמן שהוא טורף, זולל, מטשטש.. הזמן כאן אלים, לא רק עובר, "לזכר מלאכים שיורדים מלמעלה" – מעבר חד אל מיסטיקה – המרחב הרוחני נכנס אל תוך היומיומי. השילוב בין יומיומי לרוחני מציג תודעה שרואה את העולם כשלם אחד לא מופרד.
"לזכר השורות שמסתתרות בתוך הספר"- רגע של קריאה, אולי רגע של השראה – שורות נסתרות, סודיות, "לזכר התמונות שמקשטות את החדר" – עוד זיכרונות חזותיים כמו גלריה פרטית של החיים., "לזכר השירים שמלמדים אותי כל רגע" – השירים הם מקור ידע, אמנות כמורה דרך, "לזכר השומרים שרודפים אותי לנצח" – כאן השיר מקבל גוון אפל יותר: הזכרות בפחדים, בשדים פנימיים, בצללים.
"לזכר האורחים שבילו איתי אמש" – זיכרונות של קרבה אנושית: אולי חברה, אולי אהבה, אולי זיכרון כואב, "לזכר הירח שגנב את השמש" – מוטיב פיוטי של מחזוריות, של אור וחושך. הירח “מעלים” את השמש – רמז לעולם הפוך או חלומי שבו התפקידים מתחלפים. זהו אלמנט מיתולוגי כמעט.
הפזמון – התפרקות המציאות "הכל מעבר לדמיון הכל מעבר לשעון הכל נזרק מהחלון עכשיו"– המשמעות היא שחרור מוחלט מההיגיון ומהזמן. זהו רגע של מצב שנמצא מעבר לניסיון האנושי, לגבולות התפיסה, הטבע או העולם המוחשי:
השיר יושב על נקודת המפגש בין פופ דרמטי, שירה חצי־אופראית יפה של נעומי טוב אלמליח, אווירה חלומית־מיסטית שמועצמת בקול גברי שמימי בחלקו השני של השיר, שיוצרת חוויה של על־זמניות
נעומי טוב אלמליח מעבר לדימיון צילום, בימוי, אנימציה, גרפיקה: אוהד אלימלך
לזכר ציפורים שמעירות אותי כל בוקר
לזכר הדמעות שמכסות את האושר
לזכר השעות שטורפות את הלילה
לזכר מלאכים שיורדים מלמעלה
לזכר האורחים שבילו איתי אמש
לזכר הירח שגנב את השמש
הכל מעבר לדמיון
הכל מעבר לשעון
הכל נזרק מהחלון
עכשיו
לזכר השורות שמסתתרות בתוך הספר
לזכר התמונות שמקשטות את החדר
לזכר השירים שמלמדים אותי כל רגע
לזכר השומרים שרודפים אותי לנצח
לזכר האורחים שבילו איתי אמש
לזכר הירח שגנב את השמש
הכל מעבר לדמיון
הכל מעבר לשעון
הכל נזרק מהחלון
עכשיו
