אמן עליה, כפרה עליה. רק שתמצא כבר חתן, שישבור לה את הלב. שיישכר אותה מ"ריח של ילדות" (שזה?) שומו שמיים: כולם מסתכלים עליה, מדברים, שואלים מתי? והוא? כותב שירים, ממלא אולמות, נשאר קר ומנוכר. נרקיס מתכוונת ברצינות לדרמה הזו? יש מצב שהיא נטרפת מהסטנדרט הבלתי מעורער, שמסתכלים עליה כעל חורגת מהנורמה. – למה רק אצלה, שהרי ברור שמגיל מסוים חלק מכרטיס הביקור/ קריטריון להצלחה הוא מיסוד קשר זוגי והולדת צאצא? לפי הקול הגבוה מה שמעניין אותה זו אהבה אמת וזוגיות טובה, אז מה הסיפור של החתונה וכל הרחש הכאילו מאשים מסביב?
לא נראה שכותבי הטקסט חשבו על זה. המשפט האחרון "שתסתדר שתחליט כבר אם יש לה אלוהים״ טורף את כל הקלפים, סתמי ולא שייך. ככה זה כשמשרבטים טקסט מופרך. נרקיס גם בחרה לשתף גבר בדרמה – עטר מיינר, שמחרבש לחלוטין את הסיפור של השיר בבית מנותק מהשיר.
נרקיס זמרת מעולה, מסלסלת את המונולוג בעוצמה רגשית כאילו זה בדמה. כאילו היא ממש בתוך הסיטואציה. המנגינה והעיבוד האוריינטלי כמו גם ההפקה המהדקת מעצימים אותה ואת המלודרמה, ומי שלא ממש מדקדק באמינות המילים, יברך אותה ב"אמן", הלוואי שמשאלתך תתגשם.
צילום עטיפה: משה נחומוביץ'
נרקיס מארחת את עטר מיינר אמן במאי: איתמר לידר-שירי
כולם מסתכלים עלי/ כולם שואלים מתי/ כולם מדברים נו די
"שתסתדר/ שתמצא חתן שתסגור אולם"
ואתה כותב שירים/ ממלא את האולמות/ לא אכפת לך בנות
נשארת קר ומנוכר/ תגיד לי איך לא בחרת בי?
אמן שמישהו ישבור לי את הלב/ שיגיד לי את האמת בפנים
שיכאב לי שיגע בי/ אמן שיום אחד תבוא ונשתכר
מריח של ילדות שכבר שכחתי/ לא ויתרתי לא ברחתי
בסוף היום זו רק אני/ מסתכלת בראי מדברת לעצמי
אומרת יאללה שידברו גם ככה/ הם לא מכירים אותי
אמן שמישהו ישבור לי את הלב/ שיגיד לי את האמת בפנים
שיכאב לי שיגע בי/ אמן שיום אחד תבוא ונשתכר
מריח של ילדות שכבר שכחתי/ לא ויתרתי לא ברחתי
זוכר ת׳לילה שישבנו איזה 4 מטר מרחק
ואיך פחדתי מהשקט אז דיברתי רק
על אותם החלומות על אותם הרשימות סימנתי וי
ואיך בחוץ קור כלבים ישבנו תכננו אימפריה
זאבים בודדים באמצע הפריפריה
אתה רגיל כבר לבדידות ולקור אוי כפרה שלי…
ואיך/ כלום לא מספיק הלב שלי בחוץ/ אין לי לילה
אתה לא מבין/ שהלב שלי בחוץ/ אין לי יום
כולם מסתכלים עלי/ כולם שואלים מתי
כולם מדברים נו די/ "שתסתדר
שתחליט כבר אם יש לה אלוהים״
