המסקנה שסהר חגי מגיע אליה: תודה על כך  שאתה חי, קיים, נושם ושורד. אל תבכה יותר. אולי זו הדרך. אין תרופה אחרת. חייה את השגרה, אל תוותר כי גם זה כבר לא משהו, שיש עליו ביטוח. המוסיקה הקלילה הולכת בכיוון הזה. מהלך מלודי קליט, מעבר אפקטיבי ("אולי הכל לא רגיל") , פזמון שמח מאיר פנים עם איזו נימה של עצבות, קצב מידטמפו אפקטיבי, הפקה אלקטרונית משדרגת. פופ מהוקצע, נגיש, מזמין להצטרפות.
השיר קורץ מחומרים שמקדמים השיר אל הפלייליסט המיינסטרימי המופנה אל נהגים במערב הפרוע של הכביש הישראלי, שיכולים לזמזם לעצמם – "תודה שאני חי" עד להודעה חדשה.

סתם עוד יום של חול/ שעובר על העולם/ זיונים בטלוויזיה בחצי כמעט חינם
ספה של חברים רק עוד שבוע, כן.
סתם אני אמרתי לעצמי הכל מושלם/אתה אף פעם לא תגמור כמו ההורים וכמו כולם
אז תנשך את הכרית רק עוד שבוע.
אני לא בוכה יותר/ גם אם זה קשה יותר/ לא נולדתי לוותר/ אני מתקרב אליי.
מסתכל למעלה ושואל אותו/ "נו, תגיד לי מה איתי?"
ותודה שאני חי/ אולי הכל לא רגיל, אולי הסוף כבר נכתב
אני לא בוכה יותר,/ גם אם זה קשה יותר/ לא נולדתי לוותר
ותודה שאני חי./  חי.
שם, הם כתבו לי אמרו לי שאני לא בנאדם/אם תיקח כדור כל יום תיגע בשקט מסויים
תזרק אצל חבר לעוד שבוע.
אני לא בוכה יותר/ גם אם זה קשה יותר/ לא נולדתי לוותר/ אני מתקרב אליי.
מסתכל למעלה ושואל אותו/ "נו, תגיד לי מה איתי?"/ ותודה שאני חי
אולי הכל לא רגיל, אולי הסוף כבר נכתב/ אני לא בוכה יותר,
גם אם זה קשה יותר/ לא נולדתי לוותר/ ותודה שאני חי./ חי.