השיר “בליבי” בדואט של ספיר סבן ושלומי שבת הוא מפגש בין נוסטלגיה טלוויזיונית, זהות מוזיקלית ים־תיכונית, ורב־לשוניות רגשית. עצם החיבור ביניהם – עשור אחרי The Voice ישראל – מוסיף רובד מטא־רגשי: לא רק כשיר על געגוע, אלא גם – סגירת מעגל.
השיר נע בין בתים אינטימיים, פזמון חוזר חזק וקליט, קטעים בטורקית שמעמיקים את האווירה. זהו מבנה טיפוסי לפופ ים־תיכוני. השילוב בין עברית לטורקית מוסיף צבע רגשי, איזו תחושת “שבר” שמתאימה לנושא הגעגוע
המנגינה נשענת על אלמנטים מזרחיים, מה שמעצים את תחושת הכאב והכמיהה על רקע בדידות עירונית (“מסיבות בעיר של חושך”), געגוע מתמשך (“חרוט בי קעקוע”), פחד מהלילה והזיכרון, בקשה להצלה רגשית (בטורקית: “kurtar beni” – הציל/י אותי). המעבר בין השפות אינו רק גימיק הוא יוצר הבחנה בין תיאור מציאות (עברית) והתפרצות רגשית (טורקית)
שלומי שבת מביא עומק, ניסיון וכובד רגשי. ספיר סבן – רוך, שבריריות וגוון מודרני. הדואט עובד כי הוא לא סימטרי:הוא – קול יציב, כמעט “מספר”, היא -קול פגיע, מבקש. השילוב ביניהם יוצר דינמיקה שמחזקת
את הנרטיב של השיר.
הקטעים בטורקית מוסיפים צליל אקזוטי, יוצרים תחושת “שפה של כאב” – גם למי שלא מבין את המילים יש כאן המשך ישיר לזהות שנחשפה אצל סבן כבר ב־The Voice וזה מרגיש לא מאולץ.
חלק מהביטויים שחוקים יחסית, אבל בשיר הזה, הפשטות משרתת את הסגנון – זה שיר שמכוון לרגש ישיר, מיצר מידיות רגשית., העיבוד האוריינטלי קוהרנטי. העוצמה הדרמטית נשמעת דווקא יותר בטורקית המדגישה את "הלב הפצוע"
“בליבי” הוא שיר געגוע אפקטיבי מאוד כזה שפועל ישר על הרגש. החיבור בין ספיר סבן לשלומי שבת, יחד עם השילוב של עברית וטורקית, יוצר שיר שמרגיש גם אישי וגם רחב־תרבותית.
שיר שעובד, כזה שיכול להצליח מאוד ברדיו ובהופעות, בעיקר בזכות האותנטיות והביצוע.
ספיר סבן שלומי שבת בליבי
מסיבות בעיר של חושך
מסביב לא רואים כבר אושר
מחכה שיגיע בוקר
שייתן טיפה של שמש
אני לבד ויש בי עצב
מפחד שיגיע ערב
זיכרון חותך כמו חרב
שיושב לי על הרגש
ועכשיו
יש רוחות של סתיו
בליבי הגעגוע
הוא חרוט בי קעקוע
והפה שלי מרוח
טעם של דמעות מלוח
והעצב יושב עלינו
וענן מתקרב אלינו
מסתובב עם הלב פצוע
מי ייקח את הגעגוע
Karanlıkta partilerde
mutluluk huzur nerede?
Bekliyorum sabah olsun
İçimde güneş doğsun
ועכשיו
יש רוחות של סתיוו
kurtar beni bu özlemden
delirdim ben bu hasret ten
Bitmiyor o tuz tatlı nem
gözyaşlarım hiç dinmezken
Hüzün çöktü yüreğime
Kara bulut üstümüzde
Dayanmaz kalp bu kedere
Kurtar beni bu özlemden
בליבי הגעגוע
הוא חרוט בי קעקוע
והפה שלי מרוח
טעם של דמעות מלוח
והעצב יושב עלינו
והלב מתקרב אלינו
מסתובבת עם הלב פצוע
מי ייקח את הגעגוע









תגובה אחת
רמה עצובה של מוזיקה בארץ. ועוד ארבעה כוכבים אצל חרסונסקי.
כרפרנס – גם הועלה באותו יום, גם דואט של גבר מבוגר (יחסית) עם אישה צעירה ממנו:
https://www.youtube.com/watch?v=Q3pXArts3uU