יש מצב שעל ביט מעיף של טכנו יוצאים שירים עצובים? תקשיבו לעדן חסון בשיר הזה. אתם מאמינים לו, שהשיר הזה משדר איזושהי דרמה אמיתית בינו ובינה? המאהב ה"סובל" שר את ליבה הלא בוכה (משחקת אותה מתגברת) של האוהבת. מתכונת הסיפורים הזו של התרפקות על הטוב שביניהם בעבר מול הנתק בהווה – הפכה לתבנית כתיבה לא מעניינת, אפילו לא מרגשת. עדן חסון שרבט אותה הכי שבלוני ולא אמין (המאהב שכאילו שורף עליה לילות בכתיבת שירים) עם שני יצרני ז'אנר פופ מיינסטרים מקומי. הצדק איתם: בהכירך את הקהל שלך, ספק לו את מוצרי המוסיקה המזיזים הטיפוסיים.
הסיפור שלו-שלה: הוא לא יראה אותה בוכה, אבל עדיין איכפת לה ממנו, עד כדי כך שהיא מאיימת "עוד תשמע ממני במסיבות שלך". השורה זהו חוזרת עד לעייפה. אני מנסה להבין כוונת המשוררים: משהו כמו – אתה תמשיך לחגוג אבל לא אצא מחייך.
עיזבו מילים. תנו לקול המסונתז, לקצב שמניע אתכם לרחבת הריקודים להשתלט. נכון: אנחנו בעוד מסיבה של עדן חסון. את המנגינה הקליטה מעטר עיבוד EDM אופנתי. חסון שר את המלים שלה בטונים גבוהים כאילו דרמטי, אבל הוא לא בא לספר סיפור מצוקת האהבה שלה. זה לא מדאיג אותו, הוא מרוכז במטרות שלו, הוא בא לשמח קהל, להרים אותו. לעשות עוד להיט על בטוח.
בטוח שהוא לא יראה מישהו בוכה בקהל. אז כן, יש מצב שעל ביט מעיף של טכנו יוצאים שירים עצובים. הבעיה: חסון לא רוצה עצב. הוא מכיר את מעריציו, יודע מה לספק להם. האם אפשר לדרוש שבית היצור שלו יוציא שירים יותר אותנטיים?
עדן חסון לא תראה אותי בוכה
כמה פעמים כתבתי/ ומחקתי שעות/ שורף עלייך ימים / שורף עלייך לילות
נזכר איך שהייתי בא/ ומעביר לך שמירות/ אני מסבך אותך ואת היית/ עושה לי צרות
והיום שום דבר / הכל נגמר/ את לא עונה לי
אם הייתי רק יכול לדבר איתך לשתף אותך, להסביר, מה קרה לי
איך רציתי אז פסק זמן/ או שאתה איתי או/ שתלך מכאן/ כי אם היית פה אז
היית אומרת
לא תראה אותי בוכה/ אבל אכפת ממך/ אתה עוד תשמע אותי/ במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום לא/ ממלא אותך/ כבר יש לך הכל/ ואין לך ברכה
תראה אני לא בוכה/ אבל אכפת ממך/ אתה עוד תשמע אותי/ במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום לא/ ממלא אותך/ כבר יש לך הכל/ ואין לך ברכה
שוב נזכר לי בלילות/ אני ואת שיכורים/ על הספה בבית/ בלאגנים של החיים
הלב על מאה אלף אני רק מדביק תמילים/ על ביט מעיף של טכנו ויוצאים שירים עצובים
שוב על אותו הבר/ הכל נגמר/ את חסרה לי
ולקח לי קצת זמן לחפש אותך, לדבר איתך/ להסביר מה קרה לי/ איך רציתי אז פסק זמן
או שאתה איתי או/ שתלך מכאן/ כי אם היית פה אז/ היית אומרת
לא תראה אותי בוכה/ אבל אכפת ממך/ אתה עוד תשמע אותי/ במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום לא/ ממלא אותך/ כבר יש לך הכל/ ואין לך ברכה
תראה אני לא בוכה/ אבל אכפת ממך/ אתה עוד תשמע אותי/ במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום לא/ ממלא אותך
כבר יש לך הכל/ ואין לך ברכה
לא תמצא אותי בשום מקום אולי בחלום/ אני פנטזיה של לילות שחורים , ירח אדום
אתה הגבר שתמיד רציתי עד אותו יום/ אני המשכתי הלאה/ ואתה בחיים שלך
לא תראה אותי בוכה/ אבל אכפת ממך/ אתה עוד תשמע אותי/ במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום לא/ ממלא אותך/ כבר יש לך הכל/ ואין לך ברכה
תראה אני לא בוכה/ אבל אכפת ממך/ אתה עוד תשמע אותי/ במסיבות שלך
וזה עצוב שכלום לא/ ממלא אותך
כבר יש לך הכל/ ואין לך ברכה