הקול נשמע חף מיומרת זמר, כלומר שר את עצמו לא פחות לא יותר. הפקה מוסיקלית עתירת צליל כלי מיתר מצילה זמרים חפים מיומרה. אנחנו בעידן שכל סונגרייטר רוצה להיות הסינגר של שיריו. עופר קולקר נשמע כמי שליבו ופיו שווים. שר על פגעי האהבה, החשש שהטוב שבה (באהבה) יתפוגג מצידה-מצדו. השיר הוא ניסיון לזהות לאן נושבת הרוח ביחסים – החשש שכל הטוב יעוף ברוח. מנגינה – הברקה. הטון המלנכולי – תואם. העיבוד וההפקה מעלים את קלוקר למסלול מרכזי שקורץ לפלייליסט של הכביש הראשי. כשהסונגרייטר והסינגר מגיעים ממקום של חוסר יומרה – קורים דברים טובים.
עוד לא דיברנו על עכשיו, ולא הזכרנו./ פסחנו על מה שכאב – ולא העזנו./ את לא אמרת מדוע באת – ולא שאלתי./ לא נתת לי שום כיוון – והתעלמתי.
ליפול היום מאהבה, מתכון בטוח/ שכל הטוב שאת רוצה, יעוף ברוח./ ליפול היום מאהבה, מתכון בטוח/ שכל הטוב שאת עושה, יעוף ברוח.
ולא אמרת לי אם כשאת שותקת./ ולא רציתי להגיד גם לא בשקט./ וכנראה שלא רצית בכלל לשמוע,/ רק להרגיש מעט, לרוות, לגמוע.
ליפול היום מאהבה, מתכון בטוח/ שכל/ הטוב שאת רוצה, יעוף ברוח./ ליפול היום מאהבה, מתכון בטוח/ שכל הטוב שאת עושה, יעוף ברוח.
ולא אמרנו, – לא נתת,/ רק פסחנו, – לא שאלת,/ רק נזהרנו! רק נזהרנו!
ליפול היום מאהבה, מתכון בטוח/ שכל הטוב שאת רוצה, יעוף ברוח./ ליפול היום מאהבה, מתכון בטוח/ שכל הטוב שאת עושה, יעוף ברוח.
שכל הטוב שאני רוצה יעוף ברוח