All You Need Is Love. בחסרונה (של האהבה) הנפש כותבת שירים. עידן חביב (ויתר על ה"רפאל"?) מפעיל נפש כדי לתרגם געגועי אהבה למילים. את השיר שמעתי באלבומו האחרון "קולות נושמים". הפעם – סינגל בלייב. לפי הקומוניקט המצורף "השיר מחובק ע"י הקהל", וההקלטה היא אכן בנוכחות קהל. כמו שכתבתי על שירי האלבום הנ"ל: עידן חביב חי בעולם עצוב של געגועים לאהבה/ אהובה. המוסיקה  לוקחת לנופים רחוקים-חלומיים, נטולי רעשים פיסיים, ספוגי צער עמוק. זו אינה חייבת להיות אהבה פיזית. גפ השתקפות של אהבה (מנגינה) תפצה. השיר נבנה על המתח הוא בין ההווה המאכזב, זכרון העבר המתוק, לעתיד הצופן חזרתה. עד אז הוא חי קצת בשבילה, עובר בשוק, קונה פרחים.
השיר והמוסיקה עולים על נתיב ידידותי מידטמפו Radio Friendly. השיר לוקח לבתי הקפה של השנסון, לאו דווקא לניו-יורק של ג'אז. מתחבר ל-Live. הרומנטיקן שבי מתחבר לפשטות היפה, הכואבת, המתוקה, הצובטת. חביב נשמע אותנטי להפליא בחיספוס הקולי, בטון הנוגה, במנגינה הנוגעת-מגעת, בעיבוד הפונקציונאלי העשיר (השריקה הזאת), באופן שהוא מספר את תחושתו.

והם אמרו לי שנסעת / ושאת בטח לא לבד
שבניו יורק הכול גדול / בכל סיבוב שומעים שם ג’אז
ואיך הדמיון דוהר / מתפזר כי אין ברירה
ושוב יורד בגלויות / כיוון קרית המלאכה
ואת יודעת איך אני / אני אף פעם לא נכנע
ברגעים החלשים / שוכב כותב שורף מרווה
ואז כמו עוגן משוחרר / אני שוקע בתנופה
אל זיכרון יפה שלך / אל מחשבות על אהבה
אם פעם תזכרי בי / ואולי כשתחזרי אז
נמצא לנו עוד יום אחד להיות
רק טעם שנותר בי / כמו סופה מן המדבר באת
ועכשיו את רחוקה
ובלילות הראשונים / אני חיפשתי לי אישה
או מנגינה שתלווה אותי/ השתקפויות של אהבה
זוכרת הודו הזיות / מה שהפכנו להיות
עם איזה שאמן מקומי / איך את טיפלת בי כמו תינוק
עד שנגיע לקצה/ עד שנתפוס לנו שלווה
עד שנסלח כבר באמת/ עד שנחזור לאהבה
ושמש בוקר יום שישי / כל בתי הקפה מלאים
ואני חי קצת בשבילך /עובר בשוק קונה פרחים