מה הם הכוחות המנוגדים שפועלים על עמיר בניון? האם זו בעיה ממלכדת? הפכתי והפכתי בטקסט. הנפשות הפועלות בשיר – אני, אתה, חבר דמיוני – דמות בדיונית אותה יוצרים בדרך כלל ילדים קטנים. בניון מגייס את ה"אתה" לשחק משחק. מיהו ה"אתה"?. הדמות האחרת (אלטר אגו) שלו? מה מחפש בניון?
הטקסט הוא זרם מחשבות מעט מבלבל, המנסה להאיר דמות משנית הקיימת בתוך הדובר בצד אישיותו בפועל. האם "החבר הדמיוני אמור לתת תשובות למהותו כאדם או כאמן מתוסכל ("רק אתמול הם אהבו אותך/ והוזכרת בין ברכה לעוד ברכה/ מי היום בכלל מכיר אותך") .
חיפשתי תשובות בקליפ. יש בו קטע אלים בו מנפץ עמיר בניון מסך טלוויזיה ישן בו ניבטת דמותו. אין כאן פרשנות ישירה לטקסט, אבל הסרטון מוסיף רובד משלים שאינו קיים בשיר, אולי אף פרשנות אפשרית למילים.
המוסיקה בפתיחתה מעודנת בצליל מעורב מערבי מזרחי ובהמשך הופכת דרמטית וטעונה. המנגינה והעיבוד כמו גם הטון מצטרפים כדי להעצים את הדרמה של בניון במאבק בינו ובין האני האחר. בין הפטיש לסדן – נפתח לשירת נשמה חושפת, כזו שמצטרפת לשיריו החזקים.
עמיר בניון בין הפטיש לסדן בימוי: ניתאי דגן
מחפש את הפינה שלו/ מדבר עם החבר הדימיוני/ מטפס על הגבעה שלו/ וחושב על איך עבר היום כל רגע
יום יבוא תבוא אז גם אתה/ נדלג אז שנינו משמחה גדולה/ החבר הדימיוני יצחק/ ואנחנו נשחק משחק/ כל רגע
אחד/ בין אתמול למחר/ בין הפטיש לסדן הזמן/ קורא לך
רק אתמול הם אהבו אותך/ והוזכרת בין ברכה לעוד ברכה/ מי היום בכלל מכיר אותך/ גם לא החבר הדימיוני שלך/ רק רגע
אחד/ בין אתמול למחר/ בין הפטיש לסדן הזמן/ קורא לך
רק רגע אחד/ בין אתמול למחר/ בין הפטיש לסדן הזמן/ קורא לך.
