כשהוא לא איתה, חייה אינם חיים – מחסור באוויר, לב מחסיר פעימה, אובדן מציאות. על הנייר – פשוט עד נדוש. מוזיקלית – מיוחד, עמוק. המנגינה, המילים, המנגינה הסלסול מיצרים מבע מהודק, שממחיש כל מילה בשיר. ענבל ג'משיד מכילה את בשיר הזה את עומר התשוקה-כאב-תוגה שלה בהבעת מצוקת חסרונו של האהוב.
ג'משיד היא מסוג הזמרות הייחודיות שהמוסיקה היא חלק ממנה, זורמת בעורקיה, יוצאת אותנטית כמו היא נושמת ושרה בעת ובעונה אחת. מזכירה את הסגנון האוריינטלי (כמו ערבי) של דיקלה, שבשיר הזה נשמע דיקלה משודרגת.
ג׳משיד, סולנית של ההרכב אקוט בשמונה השנים האחרונות, נשמעת זמרת יוצרת מסוגננת בקול, בסאונד ובהפקה המהודקת, האורגנית.
כשאתה לא כאן יש שקט שמקיף אותי/ שקט שמשאיר אותי, לבד
לקחתי נשימה ולא נכנס אוויר, אין לי תחושה של מי אני בלעדייך
כשאתה לא כאן, הצחוק שלי חלש/ הלב שלי מתוח, מחסיר פעימה
מה שאתה יודע לעשות, מה שאתה יודע לכסות
איך שאתה מחזיק אותי, זה כל מה שאני צריכה
כשאתה לא כאן הכל עומד/ הזמן מפסיק לזוז, מעיק משאיר אותי לבד
לקחתי נשימה, ניסיתי להבין, אין לי תחושה של מי אני אחרייך
כשאתה לא כאן, הצחוק שלי חלש/ הלב שלי מתוח, מחסיר פעימה
מה שאתה יודע לעשות, מה שאתה יודע לכסות
איך שאתה מחזיק אותי, זה כל מה שאני צריכה
