השיר הזה מודל 1992 מתוך האלבום "צוללת", משתחרר עכשיו מחדש לקראת הוצאה מחודשת של התקליט הנ"ל בויניל מלווה בווידיאו סמי דוקומנטרי, שצולם בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב. פונץ' מעלים בעיה: הבן אדם בן עשרים ולא מצליח לפגוש נערה. האם מדובר רק בשלב ה"פגישה" או יותר מזה – ניסיון למגע כלשהו. לא חשוב. לא מעניין כמו כל השיר הרזה הזה הכולל את המשפט הסתום "כשנער מגיע לגיל עשרים/ ועוד לא פגש נערה/ זאת סיבה למלחמה".
לא בטוח שכותב המילים התכוון למשהו, אבל זהו כנראה קסם השרבוט, שאינו מחייב את הכותב לפרשן את פרי יצירתו. כרוקנרול יצא משהו ספונטני, מחויך שבגבו נושבת רוח סערה. נכון שרוקנ'רול לעולם אינו מתיישן, והגם שהשיר הזה עומד בכל סטנדרט של ביצוע מהוקצע, עדיין נשמע לי כעבר זמנו. מילים פשוטות: לא הייתי בוחר דווקא בו כדי לחדש את ימיה של פונץ' בחלוף 32 שנה. (הופעה ראשונה 25.6 – במועדון בארבי נמל יפו)
נ.ב תוספת הקליפ חיונית כמסמך נוסטלגי על הרוק הישראלי.
פונץ' נער – הווידאו הגנוז
כשנער מגיע לגיל עשרים/ ועוד לא פגש נערה/ זאת סיבה למלחמה
כשנער מגיע לגיל עשרים/ ועוד לא פגש נערה/ זאת סיבה למלחמה
בעיר תל אביב אני מכיר אולי איזה מאה נערים
שהגיעו לגיל עשרים וחמש ועוד לא פגשו נערה
וזה מסוכן לאומה/ כשהיא נמצאת במלחמה
כשנער לגיל עשרים/ הוא היה חיוור ומותש/ תמיד הכל מהחלון
ובינתיים החברים מזדקנים/ הם נתנו לו סיכוי ועצה/ ומרחו אותו באו-דה-מי-קולון
זה עכשיו או אף פעם לא/ וזאת תמיד האפשרות השנייה
וזה לא מרגש אותו כשהיא נמצאת במלחמה
כשנער מגיע לגיל עשרים/ ועוד לא פגש נערה/ זאת סיבה למלחמה
כשנער מגיע לגיל עשרים/ ועוד לא פגש נערה/ זאת סיבה למלחמה
אז איפה הן כל הנערות האלה/ שאנחנו מדברים עליהן כל הזמן/ ולא מוצאים אותן בכלל?
בצופים, בשומר הצעיר/ בשלישות הראשית,/ בשירות האומה/ {בשרותי האומה}
כשנער מגיע לגיל עשרים/ כשנער מגיע לגיל עשרים/ כשנער מגיע לגיל עשרים
