האלבום הוא ביטוי של הישרדות פיזית ונפשית, בהפקה משלבת דרמטיות עם שלווה. הוא נוצר אחרי תקופה קשה בחייה של המובילה, פלורנס וולש Florence Welch, כולל ניתוח חירום בעקבות הריון חוץ-רחמי. העיסוק שלה ביצירה עובר הליך של תימצות חוויות של כאב, התמודדות וחזרה לפעילות. .מבחינה סאונדית – האלבום נשען על פופ-רוק, ואלמנטים מיסטיים וגותיים. נושאים מרכזיים: כוח נשי, מיסטיקה, גוף, במה, והיחסים בין כאב להגשמה.
Everybody Scream הוא אלבום אמיץ מבחינת נושא ורעיון, הפקה תיאטרלית דרמטית.
הנושא המרכזי של "כולם צורחים" – הדחיפה והמשיכה של התהילה, תשוקה כפייתית להופיע שמציפה הכל בדרכים שנראות לא בריאות. זה צץ שוב ושוב, לפעמים במונחים קשים הקשורים לאירועים הקודרים של 2023, כאשר סיבוכים מהריון חוץ רחמי ל הותירו את וולש זקוקה לניתוח חירום מציל חיים באמצע סיבוב ההופעות – "זחלתי מתחת לאדמה, ציפורניים שבורות ומשתעלת עפר, יורקת את השירים שלי כדי שתוכלו לשיר יחד", פותח אתOne of the Greats, בליווי גיטרה בסגנון ולווט אנדרגראונד באדיבותו של מארק בואן מלהקת איידלס.
ב – "Music by Men" היא מתארת מערכת יחסים במשבר, מזלזלת בבן זוגה , ואז מעבירה את האשמה על עצמה. הבעיה עם החיים מחוץ לבמה, היא מציינת בצער, היא ש"אין הרבה מחיאות כפיים".
ב"One of the Greats", היא מאשימה את הביקורות הפושרות המוקדמות שלה בסקסיזם. היא עושה זאת בהומור חכם וקוצני שמרגיש אפקטיבי : "אהיה שם למעלה עם הגברים ועשר הנשים האחרות במאה התקליטים הגדולים בכל הזמנים / זה בטח נחמד להיות גבר וליצור מוזיקה משעממת רק כי אתה יכול."
האלבום שבוחן את הפרדוקסים של מישהי שמרגישה חזקה באמנותה אך פגיעה בחייה, מאשרר שהיא באמת אחת הגדולות.
הקליפ של Everybody Scream משמעות אפשרית – הבדידות מול קהילת האמנות/קהל; הבחירה להיות על במה = להיחשף; המעבר מנוף פראי לבמה = המסלול של האמנית; והקבוצה שמחרדת או מחזקת = ה״קהל״ או אולי ה״קרב״ הפנימי והחיצוני. הקבוצה גורמת לאנשים להרגיש בלתי נשלטים, מה שמייצר תחושת עוצמה וגם אובדן שליטה. זה יכול לייצג את ההקרבה של האמנית, את העלות של להיות על הבמה.. מבחינת צורת הביטוי – פלורנס משתמשת בדימויים של מיסטיקה, מכשפות, טקסים, גוף שמתרחק מהשליטה, מה שממחיש את התחושה שהבמה לא רק היא הופעה, אלא אירוע שמחייב שינוי, הקרבה, ועימות. השיר משמש כמעט כמנטרה או קריאה: “כולם צועקים” – כלומר גם היא, וגם הקהל, וגם הקול הקולקטיבי של אלה שעם/נגד הבמה. יש בו פניה גם לקהל: “אני פה, אתם קוראים לי, אז אני חייבת לחזור/להתייצב”. אפשר להאזין תוך התבוננות על הקליפ, ולנסות להרגיש את השינוי בין הבדידות לעוצמה, בין המסלול הפרטי של האמן לבין ההופעה הציבורתית.
*** Everybody Scream של פלורנס + The Machine הוא אלבום האולפן השישי של להקת הרוק האנגלית.
פלורנס וולש כתבה והפיקה את האלבום בשנתיים האחרונות עם מעגל של משתפי פעולה, ביניהם מארק בואן מ-IDLES – שמופיע בקליפ לשיר Everybody Scream – אהרון דסנר ומיצקי.
לאחר שנזקקה לניתוח מציל חיים בסיבוב ההופעות Dance Fever, החלמתה של פלורנס הובילה אותה לנתיב של מיסטיקה רוחנית, כישוף ואימה עממית, כשהיא חשה את גבולות גופה וחקרה מה המשמעות של "ריפוי". האלבום צועד דרך נשיות, שותפות, הזדקנות וגסיסה, חושף את העכור ביומיומי.
פלורנס אנד דה משין Everybody Scream
