ב -29 בספטמבר 1947, התרחש האיחוד הנדיר של שתי אגדות ג'אז: מנהיג הלהקות והחצוצרן דיזי גילספי והסקסופוניסט האגדי צ'רלי "בירד" פרקר. אליהם הצטרפו נגנים וסולנים ידועים ביניהם ג'יימס מודי וססיל פיין. הקונצרט נקרא רשמית כמופע של "דיזי גילספי והתזמורת שלו",שאמור היה לכלול את אלה פיצג'רלד כסולנית. הגם שפיצג'רלד אכן שרה עם התזמורת של דיזי באותו לילה, היאאינה מופיעה בהקלטה החיה שיצאה 50 שנה אחרי ההופעה.
המפגש הזה של ענקי הבבופ התרחש בשלב מוקדם מאוד בקריירות שלהם. זו הייתה הופעתו השנייה של בירד בקרנגי הול (הוא ניגן בהיכל הזה 13 פעם) והופעת הבכורה של דיזי (שהמשיך להופיע באולם יותר מאשר 50 פעמים).
הקונצרט והאלבום בעקבותיו מוכרים בזכות חמשת הרצועות הראשונות, הכוללות את דיז ובירד יחד עם ג'ו האריס על תופים, אל מקיבון על בס וג'ון לואיס בפסנתר. כאחת ההקלטות החיות הבודדות של שני הסולנים יחד, האלבום ככל הנראה בולט ביותר על המנגינה שעליה חתום גילספי "לילה בתוניסיה".
הצמד מנגן ללא מאמץ עם יוניסונים מורכבים וסולואים מהירים ומפותלים ב“Groovin’ High ”הטון של האלבום מקבל תפנית אחרי הסט של החמישייה, כאשר התזמורת של גילספי מנגנת צליל ביג בנד בקומפוזיציות שלו, כולל “Cool Breeze” ו “Salt Peanuts.” העניין של גילספי בג'אז אפרו-קובני מיוצג בקטע הקצבי “Cubano-Be, Cubano-Bop” הקשה, שהולחן לתזמורת על ידי ג'ורג ראסל.
בעוד שצלילי הביג בנד משמשים כמוסת זמן של ג'אז חי בשנות הארבעים, הרכב החמישייה הוא הזדמנות ייחודית לשמוע את גילספי ופארקר בשיחה מוזיקלית. כאן הם מחדשי ג'אז אפילו לזמנם. Diz ’n Bird הוא אלבום שממשיך להיות אורים ותומים למתלמדי י ג'אז. אלבום חובה של מוסיקת ג'אז.
