בשנות השישים צ'ארלס לויד היה כוכב ג'אז פיוז'ן שניגן עם קית' ג'ארט, אז בן ה -21. לאחר הפסקה ארוכה מנגינה, הוא חזר בשמונים עם צליל אישי נוקב של סקסופון וחליל. בעשורים שחלפו מאז, הפך לויד לאחד מבכירי הג'אז.כיום, בן 83 , וכמו לא מעט מאלתרים בכירים, שצברו הרבה שעות נגינה האנרגיות שלו מכוונות לג'אז אומנותי מזוקק יותר על בסיס הבלוז הדרומי של ילדותו בממפיס, עם השפעות ג'ון קולטריין ואורנט קולמן. זה מה שקורה עם ענקים כמו לויד שכבר לא צריכים להוכיח יכולות טכנית.
Tone Poem הוא המהדורה השלישית של להקת ה- Marvels של לויד. בשני האלבומים הראשונים של המארוולס, שניהם ב- Blue Note, השתתפו זמרים של אמריקנה -כוילי נלסון, נורה ג'ונס, לוסינדה ויליאמס. Tone Poem הוא אינסטרומנטלי בהשתתפות הגיטריסט ביל פריסל – מעריץ מאז ששמע את לויד בשנות ה -60 כנער בדנוור – עם נגן גיטרת הפדאל-סטיל שמנגן גרג לייז (כלי לא קונבנציונאלי בג'אז) , הבסיסט רובן רוג'רס והמתופף אריק הארלנד.
בין הקטעים Anthem של לאונרד כהן. Ay Amor! של בולא דה ניבה – היילייט באלבום, כמו גם מכמו גם הקטע המדהים Monk’s Mood, אך המיוחד הוא המחווה של לויד ל"ביץ 'בויז", בעיבוד של In In My Room.
