דקלון (יוסי לוי) ורמי דנוך עשו שלום אחרי הסכסוך ההסטורי בין "צלילי הכרם" ל"צלילי העוד" שנמשך משנות השבעים, וחברו למחזר להיטים ישנים בז'אנר התימני. מה יום מיומיים? במה טובים השניים מן האחד? שרביד כחלני, איש העדה וה"ימן בלוז", הצטרף אליהם? המפיקים דודו טסה וניר מימון ניסו לאפות מחדש (גם את "גדליה רבע עוף"). יצא תבשיל משודרג בצליל עדכני, מותאם לרחבות, משהו שמתקרב להפקות של חבורות הנשים התימניות העכשוויות, צליל חצוצרה גרובי, ביט מודרני. במהות – לא הייתי מסמן את המיקס הזה כציון דרך הפקתי כמו שעופרה חזה עשתה עם "אם ננעלו" של ר' שלום שבזי. גרסה מודרנית לשיר התימני המסורתי, בה סלסולי המאהוול לחברו למגמת האלקטרוניק דאנס מיוזיק. יש כבר תחושה שלא מגלים חדש, אלא מאלצים את הישן העממי להשתדך עם החדש בעוד קומבינה מוסיקלית מעדכנת, שנועדה בעיקר להריץ שת"פ על הבמה. לי זה נשמע כמו נסיון לאנוס את הפיוט של ר' שלום שבזי לטובת סולחה מקדמת מכירות.
אילת חן בגלות תסמכני
ובלילה, ובלילה בתוך חיקה מלוני
לכוס יינה אני תמיד מזומן
ונתערב חמד יינה בייני
שתו דודים לעומתי ושכרו
והעירו לשכל רעיוני
אילת חן, בגלות תסמכני
ובלילה בתוך חיקה
בתוך חיקה מלוני
