שתבינו: אלה הענקים. במרחק הזמן שעבר מאז ההקלטות (1957) הם ניהיו יותר ענקים. לא סתם דואט, אלא דואט בין קולמן הוקינס ובן וובסטר, שני סקסופוניסטים שמנגנים טנור. איפה להתחיל? בבלדות. הרבה בלדות. ב"זה מעולם לא חדר למוחי", הצליל נשמע רומנטי, חם, עמוק , כששניהם מנגנים יחד. הם לא נשקקו לפעלולי אולפן. טונים שהם ג'אז במובן המלודי של המילה.
אחד הסשנים הגדולים/ מובחרים של שנות החמישים (וחלק מסדרה של המפיק נורמן גרנץ שעבד עם שלישיית הפסנתרן של אוסקר פיטרסון, קולמן הוקינס את בן וובסטר נשאר יצירת מופת של ג'אז. למעט הקטע הצבעוני הלטיני "לה רוזיטה", רוב האלבום הזה הוא ג'אז ממדרגה ראשונה – רצועות כמו “You'd be So Nice to Come Home To” ו- “Tangerine”. הנגנים של אז ניגנו מנגינות מוכרות במקום יצירות מקוריות. הרעיון אולי היה פשוט, אבל הביצועים של הוקינס-וובסטר, שניים מגדולי נגני הסקסופונים של טנור הג'אז, עמוקים להפליא. הביצועים של סטנדרטי ג'אז באלבום הקלאסי הזה, מהגרסאות היפות ביותר שהוצאו אי פעם. הרבה מההצלחה של האלבום הזה תלויה בנגנים מסביבם אוסקר פיטרסון בפסנתר, ריי בראון על הבס, הרב אליס בגיטרה, ואלווין סטולר על תופים. הם מוכיחים מדוע הם היו אחד מהרכבי הקלטות הג'אז המובילים בבשנות החמישים.
- Coleman Hawkins – tenor saxophone
- Ben Webster – tenor saxophone
- Oscar Peterson – piano
- Herb Ellis – guitar
- Ray Brown – double bass
- Alvin Stoller – drums
