קית' ג'ארט טוקיו 96

קית' ג'ארט טוקיו 96

Tokyo ’96 – הוא לא רק הקלטה מצוינת של סטנדרטים, אלא ביטוי עילאי של קשב ואינטרקציה מוזיקלית. זו הופעה שבה הטריו של ג'ארט מצליח להעביר את תחושת הרגע, הניואנסים והריגוש בחיבור עם הק

ECM
5/5

איזו הקלטה! טובה כמו כל דבר שהשלישייה הוציאה להנאת ההאזנה שלנו, כולל סטנדרטים 1 ו-2 והסט המלא של Blue Note. הדיסק הזה מאוזן בצורה מדהימה עם זרימה חלקה בין בלדות לשירים מהירים. שלושת האמנים לוהטים לחלוטין.
זהו הקונצרט החי והאלבום של Keith Jarrett Standards Trio (Keith Jarrett – פסנתר, Gary Peacock – קונטרבס, Jack DeJohnette – תופים), שהוקלט ב־30 במרץ 1996 ב-Orchard Hall בטוקיו ושוחרר באפריל 1998 דרך ECM Records
. הקונצרט התקיים לציון 15 שנות פעילות של טריו ה‑Standards (מאז 1983). טוקיו נחשבה לאחד ממוקדי התשוקה של Jarrett, והאלבום נחשב אבן דרך ביצירה החיה של השלישייה.
האלבום כולל עיבודים למשירים קלאסיים כמו: It Could Happen to You, Never Let Me Go, Billie’s Bounce, Summer Night, I’ll Remember April, Autumn Leaves, My Funny Valentine וגם שני קטעים מקוריים של Jarrett: Caribbean Sky ו‑Song שמתחברים ל־Last Night When We Were Young ו‑My Funny Valentine בהתמזגות טבעית.
האלבום חושף בגדול את החיבור הוורסטילי של ג'ארט  עם פיקוק ו‑דהג'ונט.   
הקטעים נעו בין גוונים תמאטיים של רומנטיקה ב"Never Let Me Go" ל־swing מפתיע ב‑"Autumn Leaves", ומהירות ב־"John’s Abbey" עד לסיום מרשים עם סיום סטרוקטורלי מושלם ב‑"I’ll Remember April"
Tokyo ’96 – הוא לא רק הקלטה מצוינת של סטנדרטים, אלא ביטוי עילאי של קשב ואינטרקציה מוזיקלית. זו הופעה שבה הטריו מצליח להעביר את תחושת הרגע, הניואנסים והריגוש בחיבור עם הקהל.
לא מדובר רק בביצוע של מוסיקה מפורסמת – אלא במחווה חיה, מוסיקאלית וחד‑פעמית של הכרת תודה ליציבות, לחופש, וליכולת לגשת לחומרים ישנים עם רוח צעירה וכובשת.
'Tokyo 96 הוא אלבום מצוין לכל חובב ג'אז פסנתר. הוולקליזציות של ג'ארט לעולם לא פוגעות במוזיקה הנפלאה, מה שהופך את האלבום הזה לנגיש לכל אחד. יכולת התקשורת של השלישייה רקהשתפרה עם הזמן, וזהו אחד משיאיהם. בעוד שהמלודיות והבלדות מלאות הרוח מדהימות באמת באלבום הזה, אור הזרקורים נגנב על ידי ג'ארט שפשוט חופר בכמה סטנדרטים מהירים. נקודות עיקריות? כל השירים של Billie's Bounce ו-I'll Remember April אקסטטיים (האחרון כולל פתיחה נפלאה של סולו תופים המנוקדת באקורדים קצביים מטעם ג'ארט), אולם, הפנינה האמיתית היא John's Abbey. כמעט אפשר לראות את הניצוצות עפים משלושת המוזיקאים המופלאים האלה!

share

1 אהבו את זה

share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן