ראשית אזהרה לאלו מכם שמחפשים מוזיקה ברזילאית של מקצבי קרנבל וסמבה. המוזיקה בדיסק הזה נקראת "צ'ורו", סגנון מסורתי יותר של מוזיקה ברזילאית שנשמע שונה מסמבה, בוסה נובה או כל אחד מהסגנונות האחרים שרבים מזהים כמוזיקה ברזילאית.
זוהי הצדעה של אמני ברזיל לצ'ורו ולצ'ורינו  שני סגנונות עממיים פופולאריים (****). Sivuca מנגן באקורדיון את Noites Cariocas. מריסה מונטה מתרפקת בטון נוגה על Onde Andaras לקייטנו ולוזו, פדרו אמורים במנדולינה ופאולו סרג'ו סנטוס בקלרינט מנגנים "ברג'יירו".
בהמשך מקבלים את הסירופ וכל הרטבים של הפולק הברזילאי מאולינו דה ויולה (שירה), מרטינו דה וילה (שירה), אלטמירו קרילו (חליל), ג'ואל דו נסימנטו (מנדולינה) והנריק קאזס (קווקינו). פיוט, נוסטלגיה, אותנטיות יפהפייה.

**** הצ'ורינו ה – chorinho או choro  ("בכי קטן", "אבל קטן") הוא מוסיקה אינסטרומנטלית הפופולארית ביותר במוסיקה הברזילאית. מקורותיו בריו דה ז'נרו של המאה ה-19. למרות השם, למוסיקה הזו יש קצב מהיר ושמח המאופיין באלתור ובוירטואוזיות.

במקורו השורו נוגן בפורמט טריו – חליל, גיטרה וקאוואקינו   cavaquinho (כלי בעל 4 מיתרים) כלים אחרים שמצטרפים להרכב – מנדולינה, קלרניט, סקסופון, חצוצרה וטרומבון. הכלים המלודיים מלווים ע"י ריתם סקשן המורכב מגיטרה 7 מיתרים שמנגנת את צליל הבס, כלי הקשה קל כמו ה – Pandeiro. הקאוואקינו מנוגן לעיתים ככלי מלודי, לעיתים משמש חלק מהריתם סקשן.