על כביש מהיר משמיעים "עוד איזה שיר אהבה" איזה? העובדה שהשיר הוא סתם "איזה שיר אהבה" לא מפריעה לה "לצעוק" ת'מילים. מה הסיפור? אין סיפור. עברו "תקופות קשות – שרק אלוהים שומע". מה אלוהים שומע? את הלב שדופק? עמיר בניון נלחם למענה "בצבא הכי חזק בעולם", כאן אהבתם תנצח כל צבא שבעולם. כמה מקורי.  ריבים – קטנים עליהם. יסלחו וישכחו. שלא ייגמר הרגע לעולם. סתם שיר.
אייל גולן כרגיל לוקח מה שנותנים. העיקר שיהיה קצת עצוב, שהלחן, הטון המסולסל וצליל החליל האוריינטאלי יעשו את העבודה. ובעיקר – תן לרגש לרוץ לפניך. העובדה שגולן יודע את נפש מעריציו גורמת לו לדשדש, למחזר. שירת רגש נוגה ומדוכדכת  במקום ללכת על מילים ומוסיקה מקוריים. פס הייצור של שיריו מכוון  לספק מוצרי אינסטנט שבלוניים ממוענים אליו, וגולן סומך שהפשטני ימשיך לנצח. כזמר מחושב מאוד, הוא כנראה צודק יותר מאשר כותב שורות אלו. להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה? – הצחקתי אותו.

על כביש מהיר בדרך, חיוך על הפנים / הרוח שנושבת, החלונות פתוחים
ברדיו משמיעים עוד איזה שיר / על אהבה מדברים…
ואת כמו משוגעת, צועקת ת'מילים / אני מצטרף ואז אנחנו צוחקים
איך אני אוהב את השטויות / שאנחנו עושים
ואם תרגישי עצובה/ אני אבוא ואחבק את כל פחדייך אסלק
עינייך מול עיניי / שפתייך אל שפתיי / כל כך קרובה אליי
הלב דופק משתגע / שלא יגמר הרגע לעולם / כל כך הרבה שנים
עברו חיים שלמים / תקופות קשות שרק אלוהים שומע / ננצח כל צבא שבעולם
ורק אני מכיר את השריטות שלך/ מה את הכי אוהבת, מה קצת מעצבן אותך,
כמה שנריב בסוף היום הכל נשכח ונסלח
וכשמגיע לילה נכנסים אל המיטה/ היום הולך להיגמר ממש בעוד דקה,
את מרימה ת'ראש אני גונב…. ממך נשיקה.
ואם תרגישי עצובה,/ אני אבוא ואחבק את כל פחדייך אסלק