מדוכדכת, נוגה, שרה על התרחשות בתאריך ספציפי, 13 ביוני 2010, מישהו זר במיטתה, ואולי חשבה ש"זה היה הוא". באוויר נשמעה מוסיקה האהובה עליו. לאן הלך?  האם הוא רואה אותה בכלל?
מסתורי הסיפור. קרן אן נמצאת בתוכו, בקצב בס מודגש, צלילי מיתר שעוטפים. הרכות שבקולה מכילה את עומק התהייה והצער.
קרו אן ממשיכה לשיר באיטיות, כמעט בלחש, כאילו ממתיקה סוד.  חמש שנים שלא שמענו את הצליל. והנה היא חוזרת אפילו יותר "חורפית" בצליל העטוף בצערה העמוק. המינימליזם הזה הוא שממשיך לייחד אותה בסיפורים שהיא ממשיכה לספר. יופייה הלא ידוע. יש אלבום חדש בדרך. נשמח לשמוע, למרות העצבות.

Thirteenth of June/ Two thousand and ten/ Whiskey at noon/ And an unfamiliar man/ Lying in your bed/ Or was it my turning head/ Thinking it was you instead

Your favorite tune/ Played time and again/ We flew to the moon/ And took in the open plain/ You said it was time/ Then you let the light shine/ Golden and divine

Where did you go, where did you go? /Where did you go, where did you go?/ Do you see her at all?/ She's a lot like you, a lot like you, you know?/ A silver spoon/ And no time to explain/ You went too soon/ Too young to keep me sane/ You've never failed me, and yet/ Now that it's her I'm looking at/ Oh, how I wish you two have met/

Where did you go, where did you go?/ Where did you go, where did you go?/ Do you see her at all? / She's a lot like you, a lot like you, you know?

Thirteenth of June/ Two thousand and ten/ Whiskey at noon/ And an unfamiliar man