קרן ביטון שרה ברכות כואבת תסכול מעמיק שביחסים בינה ובינו. היא מציעה דברים כדי לנסות להקל – דיבור, בריחה לחו"ל. לפי מצב הרוח שהיא מקרינה בשיר – אוטופיה. חלום בהקיץ
הזוגיות של רוב בני האדם מתחילה במפץ גדול של התאהבות, משיכה, סקרנות, ואז בהמשך – זוגיות בדעיכה, שחיקה, תחושת בדידות בתוך הביחד, זוגיות טכנית שמחליפה את האינטימית.
המוסיקה והטון אינם משדרים טראומה. קרן בחרה במבע אינטימי רב השראה. היא אינה דרמטית, לא רצה לפני השיר, טון השירה שלה מביע עצב מתוך ברירת מחדל אישית. הסולם המוסיקלי מעניק לשיר אופי אישי צנוע מאוד של נפש חפצה אבל חסרת אונים. בעיבוד, ביטון לוקחת למקומות מעין שמימיים, שמן הסתם מעידים על החלום שלה ליותר מאשר "רגע של מנוחה". המוסיקה הקודרת היא סייסמוגרף למה שעובר עליה.ז
הקליפ משאיר אותה בתוך המבוך המנוכר אליו נקלעה, בריחוק המדכדך, והיציאה למרחב נראית מטושטשת ולא מנחמת, ורק הסצנה האחרונה בכ"ז פותחת אור בקצה מנהרת הקדרות.
קרן ביטון בוא ונדבר בימוי ותסריט – חן בניזרי צילום ועריכה – גיא ברטוב
בוא ונדבר/ זה רק יכאב יותר/ אם לא נוציא הכל
מהר/ נוציא הכל
בוא ניסע לים/ זה רק ישרוף מעט/את הפצעים החשופים
רק אותם רואים
ואמרנו שניסע רחוק/ למרוקו או למקסיקו/שם בטוח יהיה שוב טוב
לא יודעת אם זה אמיתי/ מנסה לישון לצד שני/ בינתיים אתה עוד איתי
רגע דל שיחה/ יוצר אי מנוחה/ גאות של רגשות/ סודות של מחשבות
בוא ונדבר/ זה רק יכאב יותר/ אם לא נוציא הכל
מהר/ נוציא הכל
ואמרנו שניסע רחוק/ למרוקו או למקסיקו/ שם בטוח יהיה שוב טוב
לא יודעת אם זה אמיתי/ מנסה לישון לצד שני/ ובינתיים אתה עוד איתי
רגע מנוחה/ מעוד שיחה צפופה/ אם רק היה לי קל/ לשים הכל בצד
