. הבריטון של ארז לב ארי, הסופרן הרגשני של רבקה זוהר מתחברים לשיר של מחשבה ורגש. השיר מדבר על רוח שנגלית בגשמיות הקטנה – מגע, תנועה, מילה. התגלות של אהוב/ה דרך הוויה.
זהו שיר פיוטי, עמוק, ואינטימי, שמרקמו הלשוני והמוזיקלי יוצר חוויה כמעט מדיטטיבית של התמסרות לרגע החולף וליופי  שבו. מדובר בשיר שמהדהד שאלות של זהות, רוחניות, אהבה, וזמניות – וכל זה בשפה עשירה של דימויים טבעיים ותחושות פנימיות.
"כל המחשבות נמסות במים / זורמות אל האינסוף / הופכות להיות שמיים…" המחשבוכמו עוברות טרנספורמציה. הן "זורמות" ואז "הופכות לשמיים" – מייצג תהליך של ניקוי, התרוממות, חיבור לרוח. זו שרשרת מטאפורית שמסמנת השתחררות מהגשמי והתמסרות לרוחני והנשגב.
"ולפעמים אני רוצה לפרוש כנפיים / להיסחף כמו עוד גל…" שני דימויים ניגודיים: הכנפיים מביעות שאיפה חופשית ואקטיבית, ואילו הגל הוא סמל פאסיבי לזרימה והתמסרות. הביטוי "גם הוא רק לבינתיים" מדגיש את רעיון הזמניות – גם הדברים היפים ביותר חולפים.
"ובדקות קדושות של בין ערביים / אני אוויר, אני המים…" השעה – בין ערביים – נתפסת במסורת ובתרבות כרגע מיסטי, של מעבר בין יום ללילה. "דקות קדושות". "אני אוויר, אני המים" – התמזגות טוטאלית עם יסודות טבעיים: אני כלום, אני הכול. יש פה וויתור על האני הקונקרטי לטובת הוויה נזילה, מתמסרת.
"והנה אתה בא / כמו קרן אור, כמו סופה" – הדמות השנייה נכנסת בעוצמה – גם אור וגם סופה – שילוב בין עידון ועוצמה.  זו אהבה שמחוללת שינוי, כמו התגלות רוחנית – אבל גם סוחפת, אולי מטלטלת.
"ובתנועות ובמילים ובמגע / אני מתמסר לרגעים שקופים שמגלים לי אותך" – ה"שקיפות" של הרגעים – מהדהדת לרוחניות: הם לא נראים לעין, אבל טומנים בתוכם אמת גלויה עמוקה.
"המחשבות פוקחות עיניים… גם כשכל זה פתאום יחדול…" מחשבות שמתעוררות – מודעות חדשה. גם כשהכול ייעלם – משהו מהותי נשאר, זיכרון הרגע, תחושת הגילוי.
"גם אני רק שלב ביניים" – מסר של ענווה קיומית: כולנו זמניים, חולפים. אבל בתוך זה – יש רגעים נצחיים באיכותם.

"רגעים שקופים" הוא שיר על התמסרות, רוחניות יומיומית, ועל החסד שברגעים פשוטים אך מלאי נוכחות. הוא לוקח את המאזין למסע של הפשטה עצמית – מהמוח אל הלב, מהעולם החומרי אל נגיעה קלה בנשגב. זה שיר שצריך להרגיש יותר מלהבין. כדי לגלות בתוכנו את אותם רגעים שקופים שמגלים את מי שאיתנו, ואת עצמנו.
רבקה זוהר וארז לב ארי יוצקים לתוך השיר רגש טהור – הוא בקול עמוק וטעון, היא ברוך ובטונים רוחניים.  הלחן איטי, חצי מדיטטיבי, בלי דרמה מיותרת – הוא מאפשר לטקסט לנשום, ומדגיש את השקיפות שבלב השיר. הסאונד משדר תחושת התרוממות רוח, אבל כזו שמודעת לזמניותה.

צילום רבקה זהר: דניאל שטרית

מתוך אלבומה החדש של רבקה זהר – "רסיסים של אור"

רבקה זהר וארז לב ארי רגעים שקופים : בימוי צילום ועריכה -ניצן כהן

וכל המחשבות
נמסות במים
זורמות אל האינסוף
הופכות להיות שמיים
ולפעמים אני רוצה
לפרוש כנפיים
להיסחף כמו עוד גל
גם הוא רק לבנתיים
וּבְדַקּוֹת קדושות
של בין ערביים
אני אוויר אני המים
והנה אתה בא
כמו קרן אור כמו סופה
ובתנועות ובמילים ובמגע
אני מתמסר לרגעים שקופים
שמגלים לי אותך
וכל המחשבות
פוקחות עיניים
מתפרעות בתוך הלב
מניחות עליו ידיים
והן יודעות כמעט הכל
גם כשכל זה פתאום יחדול
ושוב אבוא אל השמיים
גם אני רק שלב ביניים

רבקה זהר פייסבוק