צלילי הגעגועים. רועי ברקן (בנו של יהודה ברקן ז"ל) ומיכל שפירא חוזרים כל הדרך אל שנות השבעים לשיר "שוב". ג'וזי כץ ושמוליק קראוס – שרו את השיר ב"חגיגת זמר עברי" ב-1976, שהחליפה באותה שנה את פסטיבל הזמר והפזמון. לזוג היה לבטח פרשנות מאוד אישית על השיר על רקע הבלגנים בחייהם. היה קשה להם, והנה אחרי שהעסק התפרק, חזר פתאום. לא היתה התנצלות, אבל ניסיון להתרגל זה אל זו מחדש.
מחדשים את הקלאסיקה לקראת השקת ספרו החדש של רועי ברקן, "הדילר – סוחר סמים מבית טוב", שמבוסס על סיפור חייו, ילד מ"בית טוב" יחצן ומפיק ארועים כבר מגיל 16, שפרק חייו הראשון הסתיים בריצוי מאסר על סחר בסמים. על השתלשלות האירועים ועל במערכת יחסים שלו עם אביו, משתף רועי בסיפור שמבוסס על חייו, חושף לראשונה פרטים שבמשך שנים בחרו הוא ואביו לא לפתוח.
לפני שנתיים רועי ומיכל ביצעו את "שוב" על הבמה ביום הולדתו של רועי. יהודה ראה אותם על הבמה, התרגש מאוד והפציר בו להקליט את השיר. יהודה ברקן לא זכה לשמוע את התוצאה, עיבוד סולידי יפה לדואט לצלילי החצוצרה העשנים של איתמר בן זכאי.
*** בנגן – הביצוע המקורי של ג'וזי כץ ושמוליק קראוס, גרסת חוה אלברשטיין ואריק סיני והגרסה החדשה של רועי ברקן ומיכל שפירא
רועי ברקן מיכל שפירא חוזרים ל"שוב" של ג'וזי כץ ושמוליק קראוס
באת לי כל כך, כל כך פתאום.
גם לך היה ודאי לא קל.
אל תתנצל/ תראה כעת זה לא חשוב/ תן לי דקה להתרגל אליך שוב…
באתי לך כל כך, כל כך פתאום!
שגם לי היה ודאי לא קל./ אם אם רק,
ורק אם נרצה,/ נהיה פה גם מחר
לא נתנצל – כעת זה לא נראה חשוב
תני לי דקה להתרגל אלייך שוב… שוב…