יש שירים שהם תעודת הזיהוי של זמר/ זמרת. אי אפשר לומר "היי שקטה" שלא בנשימה אחת עם ריקי גל. האם עובדה זו אינה מפקיעה את השיר מחלקתה האישית? שמעתי גרסה של מאיה בלזיצמן והצ'לו במופע שלה עם בן זוגה, איש התופים מתן אפרת, והבנתי כמה עוצמתי יכול להיות קאבר טוב שמבוצע בתיחכום טכנולוגי מדהים. ועד קאבר אחד שמעצים את השיר ומעניק לו עומק משמעותי.  – של נועם בתן 
השיר יצא ב-1993 באלבום "חפש בי" של ריקי, שאת רוב לחניו הלחין יהודה פוליקר.
בשיר רחל שפירא פונה אל עצמה/  אל אישה אחרת, ומרגיעה אותה במילותיה. סוג של טיפול נפשי. היי שקטה, מבקשת הדוברת. השלימי עם המציאות הלא מושלמת. היא איננה גן עדן, אבל גם אי אפשר לומר שהיא ממש גיהינום.  דברי ההרגעה מסתייעים באמתלה לפטור אותה מאשמה: את יכולה להיות שקטה, כי גם אם יש בך דופי, את יכולה להסיר דאגה – "כאילו האוויר נותן לך הגנה/ כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי". החיים בכאילו עשויים הם סוג של הגנה, כאשר מצליחים להוציא מתוק מעז. זהו שיר ניחומים שנכתב עבור האישה החריגה, שאינה מצליחה להתערות בסביבתה – זו שאינה מהינה את ה"חוקיות" החברתית-תרבותית הקובעת מהו יפה ומהו מכוער, מהי חולשה ומהי חוזקה. רחל שפירא כמו פונה בדברי הרגעה לאישה הזו ואומרת לה: אל חשש. פגיעות היא לעיתים כוח, צרות יכולות להתגבש ליופי, ושהכל בסדר גם אם זה לא נראה כך.
סיפרה ריקי גל: "הטקסט היה בערך אצל כל הזמרות בארץ ללא לחן. הלכתי איתו ליהודה, הוא הסתכל על המילים ואמר 'רגע אחד, כבר הלחנתי את השיר הזה, אבל ריטה לא אהבה את הלחן, וכבר עשיתי מהמנגינה משהו אחר בשביל עצמי'. יהודה ראה פה הזדמנות נהדרת והוציא מאחת המגירות שלו קלטת עם לחן אחר. באופן מופלא, גם המנגינה הזאת שלו התלבשה כמו כפפה על הטקסט. אמרתי לרחל שפירא שתודיע לכל הזמרות שהשיר תפוס".

יהודה פוליקר הלחין הלך רוח שהתלבש על הטקסט ככפפה – המוסיקה משדרת גם את מציאת הפשר לסבל וגם את האור בקצה המנהרה –  הצרות שמתגבשות ליופי. כלומר – מה שהסב לך כאב נהפך לאט למשהו אחר, אפילו יפה.  מן הסתם המשוררת התכוונה ליצירה עצמה, לשיר שנולד על רקע הצרות – כמו שמעפר צמחה שושנה,  מהכאב נשאר משהו שיופיו ירגש את שומעיו. תקשיבו לצלילים ולקולות של ריקי ומאיה.

ריקי גל מאיה בלזיצמן נועם בתן היי שקטה

מאיה בלזיצמן – "היי שקטה"

נועם בתן – היי שקטה (מתוך פרויקט מעפר פורחת שושנה)