מה שהתודעה שלו מייצרת ביחס אליה. זה שיר השבוע שלי. יופיו הלא ידוע. הנפש מייצרת היפותזה סובייקטיבית ביחס אליה. זה היחס בין הדמיון שלך לדמות האהובה, למעשה הפער בין מה שהוא ובין ההרגשה שהיא נוסכת בו (נמאס לו מהשקט שלה). אצל "רעש לבן" המרחק ביניהם הופך לשיר חלומי לא רק בתחושה ובאווירה. מוטיב החלום קיים בבית האחרון: "לו רק היה לך חלום אני מבטיח, הייתי בורא לך עולם".
הקצב האיטי, המלודיה ההרמוניה יוצרים את התחושה של ריחוק חלומי. השיר נפתח כמו סרט, ובהמשך עובר למסלול פולק אקוסטי, שירה נוגה עדינה, נעטפת בצליל אלקטרוני של עולם אחר. אם להתנתק משאון המציאות, השיר הזה יעשה לכם את זה.
*** רעש לבן הם עמרי שליסל, ים גולדשטיין ויהל (יהלי) גזית ז"ל שנפל ב-4 בדצמבר.. לפני ה-10/7 ואחרי שנתיים של עבודה משותפת הלהקה השלימה את הקלטות אלבומה הראשון, "עוד תגיע אהבה"
צילם סטילס: נועם גולדשטיין
רעש לבן נעלם א'
חיוכך קורן, מתוק
אנחנו כאן, אין לאן למהר
ליבי נצבע בירוק
נדמה כי לנצח כבולים נשאר
אני תמיד מספר לך הכול
נמאס לי מהשקט הזה שלך
גופי טובע בתכול
הפעם אני לא אברח
לו רק היה לך חלום
אני מבטיח, הייתי בורא לך עולם
הרקיע נשטף באדום
ואני אט אט נעלם
