שארל אזנבור חוליו איגלסיאס - Que C'est Trist Venise

שארל אזנבור חוליו איגלסיאס – Que C'est Trist Venise כמה עצובה ונציה

כמה עצובה ונציה אחרי אובדן האהבה

אלבום הדואטים של אזנבור
5/5

פינת הנוסטלגיה היא פינת שיר האהבה האופטימאלי, ואין כמו שני הרומנטיקנים הגדולים שארל אזנבור וחוליו איגלסיאס לשיר – כמה עצובה ונציה אחרי אובדן האהבה. מי שהתאהב בונציה כבחלום שנמוג – יותר מאשר יבין. מי שהתאהב, ואהבתו נסתקלה לה – יבין גם יבין. שנסון שתמיד גורם לי לאהוב את הדכדוך. השיר נכלל באלבום הדואטים של שארל אזנבור.

Que c'est triste Venise/ Au temps des amours mortes/ Que c'est triste Venise/ Quand on ne s'aime plus
On cherche encore des mots/ Mais l'ennui les emporte/ On voudrait bien pleurer/ Mais on ne le peut plus
Que c'est triste Venise/ Lorsque les barcarolles / Ne viennent souligner/
Que des silences creux
Et que le coeur se serre/ En voyant les gondoles/ Abriter le Bonheur/ Des couples amoureux
Que c'est triste Venise/ Au temps des amours mortes / Que c'est triste Venise/ Quand on ne s'aime plus
Les mus/ Ouvrent en vain leurs portes / Inutile beaut/
Devant nos yeux dיחus י יes, les יglises
Que c'est triste Venise/ Le soir sur la lagune/ Quand on cherche une main/
Que l'on ne vous tend pas
Et que l'on ironies/ Devant le clair de lune/ Pour tenter d'oublier/ Ce qu'on ne se dit pas
Adieu tout les pigeons/ Qui nous en fait escortent/ Adieu Pont des Soupir/ Adieu rves perdus
C'est trop triste Venise/ Au temps des amours mortes/ C'est trop triste Venise/ Quand on ne s'aime plus

כמה עצובה ונציה יכולה להיות/ כשאתה חוזר לבד/ זיכרון פועם/ בכל אבן מדרכה
אני מהלך בין ציפורים/ שממלאות את כיכר סן מרקו/ הד קולותיה/ סביבי באוויר
כמה עצובה ונציה יכולה להיות/ כאשר מנדולינות מנגנות/ שיר שהיא שרה לי/ ביום בלתי נשכח אחד
כמו תמונות בשינה/ הגונדוליירים חולפים על ידי/ אבל כשאני מנסה לבכות/ אני מוצא שדמעותי יבשות

כמה עצובה ונציה יכולה להיות/ כשערפל בעיניך/ ואתה בקושי יכול לראות/ יונים ממלאית את השמים
אני מוצא את הרחוב הקטן/ ולאחר מכן בית הקפה הישן/ איפה שתמיד היינו נפגשים/ לחלום את היום

כמה עצובה ונציה יכולה להיות/ תחת הירח השקט/ שעולה מהים/ ומכסיף את הלגונה
אני שומע פעמוני התפילה הערבית/ ועל גשר האנחות/ אני יודע שזה זמן/ לפרידה האחרונה שלי

אין שום דבר נוסף לומר/ אני עובר מתחת לאור/ ואז אני מתרחק/ מונציה בלילה
כמה עצובה ונציה יכולה להיות/ כמה קשה לשאת הבדידות/ לאחר שאבדת את האהבה/ שגילית שם

אלבום הדואטים של אזנבור

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן