שון מנדס Wonder

איך נשמע אלבום של אליל פופ? כמו האלבום הזה של שון מנדס

דצמבר 7, 2020

הליקון

 3.5/5

איך נשמע אלבום של אליל פופ? כמו האלבום הזה של שון מנדס, כלומר – ג'סטין ביבר (גם הוא קנדי) מעט מתוק יותר, פחות חפירות בבעיות אישיות. תרצו: גם רוחו של אד שירן מרחפת כאן.
במהלך חצי תריסר השנים האחרונות הצליח הזמר מטורונטו לצבור סט מספרים מדהים באמת – יותר מ -20 מיליון אלבומים ו 175 מיליון סינגלים שנמכרו; כ -50 מיליארד שירים בסטרימינג, למעלה מ -8 מיליארד צפיות ביוטיוב. בשנת 2018, מגזין Time הכניס אותו לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר לצד אסטרופיזיקאים וראשי מעצמות. לא אלי פופ של שערוריות גדולות: הגם שפה ושם עלו עליו בקומץ ציוצים חסרי רגישות גזעית שנחשפו משנות העשרה המוקדמות שלו (הוא התנצל מיד)
אף על פי ש – Wonder הוא אלבום האולפן הרביעי שלו, זה מרגיש לעתים קרובות כמו צליל של אמן צעיר שעדיין עסוק בלגלות את עצמו בזמן אמת – הסגנון המלודי הרגשניהמזכיר להיטים קודמים כמו "Treat You Better" ו- "It's Nothing Retour Me Back" מתכתבים עם הדיסקו המסחרר של “Teach Me How to Love” והריתם נ' בלוז המייקל ג'קסוני של “Piece of You”.
"התקשר לחברים שלי" (“Call My Friends”) שמתחיל בפסנתר המהורהר הופך לגלאם-רוק מסוכר על אודות תקופת התבגרות מבוזבזת.
בגיל 22 מנדס נשמע חופשי יותר, אולי, להביע את עצמו בענייני מין וגחמות התהילה המוקדמת. עם זאת, אפילו בנושאים היותר בעיתיים הוא נוטה למנומס שאינו כושל.
"את מעמידה אותי על כן ואומרת לי שאני הכי טוב / מעלה אותי לשמיים עד שאני חש קוצר נשימה", שר-מקונן שון מנדס ב – “Monster” – בדואט עם ג'סטין ביבר – "אבל מה אם אני, מה אם אני אסע / מה אם אני אפול?" זה עשוי לקרות יום אחד, אבל בינתיים אחרי האלבום הזה, עדיין העולם שלו. נכון לעכשיו – יציב מאוד.