השיר נכתב בשלהי מלחמת העצמאות, כשנה לאחר פרוץ הקרבות, ועוסק בזכר הנופלים הישראלים במלחמה על הקמת המדינה. מאז הפך השיר לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, והוא מושר לעיתים קרובות בטקסי זיכרון.
השיר השיר מייצג את האידיאלים החברתיים של תקופת תש"ח – ההקרבה למען המולדת, הדאגה של הפרט לכלל, אחוות הלוחמים ובעיקר את זכרם וקדושתם של הנופלים. המשפט "נזכור את כולם", המופיע בפזמון החוזר, הפך למוטו מרכזי של הנצחת חללי צה"ל.
משפטים "כבר שנה, ונותרנו מעט – מה רבים שאינם כבר בינינו". ו"הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" מדגישים את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים דווקא את האובדן האישי כגון "אנחנו שנינו מאותו הכפר". ערך ה"רעות" הפך מאוחר יותר באופן רשמי לאחד מערכי צה"ל.
בשנות ה-90 הפך השיר גם לאחד הפזמונים המזוהים עם רצח יצחק רבין ומורשתו. רבין ציין לא אחת כי זהו השיר האהוב עליו, והוא הושמע בעצרת המרכזית לזכרו לאחר הרצח בביצועה של שושנה דמארי, וכן בעצרות הנוספות לזכרו. ביצועים נוספים: ללהקת הנח"ל, ברי סחרוף בעצרת הזיכרון "שירים בכיכר", כיכר רבין בתל אביב, 7 במאי 2019
שושנה דמארי שיר הרעות כיכר רבין 1995
שיר הרעות – להקת הנח"ל
ברי סחרוף הרעות מתוך "שירים בכיכר", כיכר רבין בתל אביב, 7 במאי 2019
הראל סקעת – עצרת הזיכרון ליצחק רבין בעשור למותו
עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו/ וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף/ עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶךְ.
כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט/ מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם/ לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים/ אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.
כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם/ אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.
